משמורת משותפת - מדריך למתגרש

נכתב על ידי אמיר שי

מדריך למתגרשים - משמורת משותפת

מאת עו"ד אמיר שי

יותר ויותר אבות הנמצאים בהליכי גירושין מסרבים להשלים עם הנורמה של "ילדים בחזקת אימם" ומבקשים ליטול חלק שווה בגידול הילדים כאשר המשפחה הגרעינית מתפצלת לשני בתים נפרדים. החוק בישראל מצפה מאבות להוכיח שהאם אינה ראויה כדי לקבל את החזקת הילדים. המיוחד באבות אלה, שהם אינם טוענים כי כישורי ההורות של האם פגומים בצורה כלשהי והם אינם מבקשים משמורת בלעדית. הם טוענים בפשטות, כי טובת הילדים להישאר במשמורת משותפת של שני ההורים, דווקא משום ששני ההורים הינם בעלי מסוגלות הורית תקינה.

הנה מדריך ראשוני, מעין "מורה נבוכים" לתחום הלא-כל-כך מוכר, שנקרא 'משמורת משותפת' .

1. מה היא משמורת משותפת?

בתמצית, משמורת משותפת היא הסדר (הנכלל בפסק-דין או בהסכם גירושין) לפיו שני ההורים המתגרשים נוטלים חלק פעיל תדיר, רצוף ומשמעותי בגידול הילדים לאחר הפירוד או הגירושין, ועושים זאת במגוון ההקשרים ההוריים הפונקציונאליים (האכלה, ניחום, רחצה השכבה לשינה וכו') לרבות חלוקה שוויונית פחות-או-יותר של זמני ההורות ה"פיזיים" במהלך השבוע, תוך שיתוף הדדי בלבטים ובהחלטות הקשורות בילדים.

2. יש הבדל בין משמורת משותפת לבין הסדרי ראייה רחבים?

השאלה היא עד כמה הסדרי הראייה הם באמת רחבים. אם הסדרי הראיה מתקרבים לחלוקה שווה של זמן ההורות, אין כמעט שום הבדל בין שני המצבים ואז אנחנו מדברים על משמורת משותפת דה-פקטו. בחלק גדול מהמקרים של משמורת משותפת משתמשים בפועל במונח של "הסדרי ראייה רחבים".

3. אילו הסדרי הראייה נחשבים כמשמורת משותפת?

ניתן לומר כי הורה, שיש לו "זמני הורות" הכוללים מעל חמישה לילות (לינות) במחזור של שבועיים, הוא "משמורן משותף", אבל כמובן שגם זמני הטיפול וההשגחה בשעות היום ואחה"צ צריכים להיות במגמה שוויונית וכך גם לגבי זמני החופשות והחגים. באחוזים ניתן לומר כי חלוקה של 65% להורה אחד ו-35% להורה האחר מסמנת את המינימום העונה להגדרה "משמורת משותפת". המקסימום הוא כמובן 50:50.

4. מה פירוש 'מגוון רחב של תפקודים הוריים פונקציונליים'?

הכוונה היא, שכל אחד מההורים מטפל בילדים בכל מה שקשור להאכלה, השכבה לשינה, ניחום, רחצה, החתלה, הלבשה, ביקור רופא, טיפול בעת מחלה, שיעורי בית, השתתפות בלבטים אישיים, חינוך, הצבת גבולות ורכישת הרגלים נכונים, קבלת החלטות הנוגעות לילדים, וכולי. השאיפה היא, שדרך מתן זמני הורות מרובים כולל לינות יתאפשר לילדים למצות משני ההורים את האהבה ההתעניינות והתרומה המקסימלית שטמונה בשני ההורים. חסידי המשמורת המשותפת טוענים שאינך יכול להיות אבא או אמא אמיתיים אם לא מתאפשר לך לטפל אישית בילדים שלך בכל אותם דברים שנכללים במושג גידול ילדים.

5. מהו הסדר המשמורת הרגיל ?

בשיטת המשמורת הרגילה נמסרים הילדים למשמורת בלעדית אצל אחד ההורים (בדרך כלל האם) ומשמעות הדבר שהילדים גרים אצל אותו הורה, בעוד ההורה השני רשאי ליטול אותם לביקורים אצלו המכונים "הסדרי ראייה". מדובר בדרך כלל בלינה ביום ששי בערב פעם בשבועיים, ושני ביקורים ללא לינה באמצע השבוע. במקרים הטובים יותר אחד מביקורי אמצע השבוע 'משודרג' כך שיכלול לינת לילה. בנוסף, המשמורן אמור לשתף את ההורה האחר בהחלטות ובלבטים הקשורים לחיי הילדים אך בפועל אנו רואים שכמעט תמיד ההורה המשמורן הופך מהר מאד לדומיננטי גם בעניין ההחלטות.

6. מה רע במשמורת אם והסדרי ראייה לאב?

עצם הענקת התואר "משמורן" לאחד ההורים, מתפרשת כניצחון של הורה אחד והפסד של ההורה האחר. צריך פשוט להסתכל על התוצאות בשטח כדי להבין. גדל כאן דור של ילדים נטולי אבא אמיתי. זה נזק רגשי עצום לילדים. מבטיחים לילד בית אחד אבל מסכנים את הקשר שלו עם אביו. בעולם חישבו ש-40 אחוז מילדי הגירושין מאבדים כל קשר עם אביהם תוך שנתיים מהפירוד. זה נתון מזעזע.

זה גם הפסד של התשומות ההוריות הטמונות באבא. הרבה פעמים נוצר ונשמר מתח בין ההורים סביב השיתוף או אי-השיתוף בהורות. היריבות הזו פוגעת בילדים יותר מכל דבר אחר. בנוסף, משמורת יחידנית מטילה עומס מטלות מופרז על המשמורן, והתוצאה היא משמורן רצוץ שמשאביו הנפשיים ממוצים עד תום. יתר על כן: השיטה מניחה שההורה הלא-משמורן יהיה פנוי יותר לעבודה ולכן מטילים עליו את רוב נטל הכספי. נוצר מתח גם סביב עניין המזונות. אבות טוענים אנחנו לא כספומט, ואנחנו רוצים לחוות את חווית האבהות לא רק דרך הכיס.

7. עד כמה התופעה נפוצה?

מדובר בלי ספק בתופעה הולכת וגדלה. ההערכות הן כיום שכ-10% עד 15% מההורים הגרושים מקיימים בפועל הסדר של משמורת משותפת (רשמית או דה פקטו). פירוש הדבר שיש כיום בישראל כ-15,000 ילדים מתחת לגיל 18 הגדלים במשמורת משותפת דה רשמית או "דה-פקטו". זה מספר מרשים, אבל יש עוד עשרות אלפי "ילדי-גירושין" שיכולים להנות משני הוריהם אם רק נעודד ונאפשר זאת. בעולם (המערבי) יש מדינות בהם שיעור הזוגות המתגרשים המקיימים בפועל משמורת משותפת (רשמית או דה פקטו) מתקרב ל- 40 אחוזים. דווקא בישראל בגלל המרחקים הקצרים יש תנאים נוחים לקיים משמורת משותפת. אני חושב שמחצית מהזוגות הגרושים יכולים בהחלט לקיים משמורת משותפת, וגם אצל יתר הזוגות יש מקום לאזן חלקית לפחות את המינון.

8. איך בדיוק נעשית חלוקת הזמן?

לכל משפחה יש מתכונת שמתאימה לצרכיה. המצב הרצוי הוא שההורים ישבו עם אדם שמתמחה במשמורת משותפת (מגשר, עורך דין או מטפל מקצועי אחר) שיבנה איתם "תוכנית-הורות", יציע להם מניסיונו פתרונות יצירתיים לחלוקת הזמן ולשיתוף פעולה. פעם ספרנו 32 מתכונות שונות של חלוקת זמן השבוע. עם זאת החלוקה המצויה ביותר היא, שהורה מסוים (בד"כ האבא) מטפל בילדים בימי שני ורביעי מתום הלימודים/הגן עד למחרת בבוקר, ובכל סוף שבוע שני לסירוגין מיום ששי עד ראשון בבוקר, וכמובן מחצית מימי החופשות והחגים. הסדר כזה משמעותו חלוקה של 60:40 בתקופת הלימודים ו- 50:50 בחופשות הארוכות. את הואריאציה המדויקת ההורים עצמם מוצאים עם הזמן ומשנים אותה לפי הצורך ונסיבות החיים המשתנות. ככלל, ילדים מעל גיל 10-11 מעדיפים הסדר שיש בו רציפות של 5 עד 7 ימים ואילו מתבגרים עשויים להחליט בעצמם באיזה מהבתים יגורו כשממילא הזמן שלהם עם שני ההורים גם יחד פוחת במידה משמעותית.

9. האם הילדים מטלטלים מבית לבית "כמו נוודים"?

המעבר בין הבתים הוא אחת התוצאות של הגירושים, אבל הוא מהבעיות הפחות חמורות. גם במצב של משמורת והסדרי ראייה רגילים, הילדים מטלטלים בין הבתים: הרי ביקור אצל ההורה בלי להישאר לישון אצלו משמעו שהילד מטלטל לעת ערב לבית האם לפני שהוא הולך למחרת בבוקר לביה"ס. האם עדיף למנוע טלטול בכלל במחיר של ניתוק הילד מההורה הלא-משמורן? האם עדיף שההורה הלא משמורן יבקר את הילד בביתו של ההורה המשמורן?

מחקרים רבים מוכיחים שטובת הילד הצומחת מקשר רב עם שני הוריו גם יחד עולה לעין ערוך על חשיבות בית אחד ומיטה אחת. מעבר במתכונת קבועה ומתמשכת בין שני הבתים הופך לשיגרה יציבה לא פחות מבית אחד ומיטה אחת. הרבה יותר קל לילד להסתגל למגורים בשני בתים מאשר להסתגל לחיות ללא אבא משמעותי ונוכח.

והמלצה נוספת, המתאימה לילדים בגילאי בית הספר היסודי ומעלה: הילדים שוהים אצל הורה אחד בימי ראשון ושני בקביעות ואצל ההורה השני בימי שלישי רביעי וחמישי בקביעות. רק ימי ששי ושבת מתחלפים בין ההורים. התוצאה היא שיש רק מעבר אחד בין שני בתי ההורים באמצע השבוע (תמיד בימי שלישי) ומעבר נוסף ביום ששי או שבת לפי התור.

10. מה קורה עם המזונות במקרה של משמורת משותפת?

מזונות משולמים גם במשמורת משותפת, אם כי הסכומים יהיו בדרך כלל נמוכים בכ- 25% מהסכומים הרגילים. בית המשפט לא ימנע מלהטיל על האב סכום כסף למזונות הילדים שישולמו כל חודש לידיה של האם גם אם מדובר במשמורת משותפת, או בחלוקת זמנים שוויונית. הסיבה לכך היא שעל פי דיני המזונות החלים על יהודים בישראל, האב חייב לממן לבדו את מלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים, בלי קשר לשאלה באיזה בית מוצאות ההוצאות הנ"ל בפועל. זהו המצב על פי הדין, ולכן גם בהסכמים של משמורת משותפת הרבה פעמים האב נאלץ להסכים לשלם מזונות, גם אם האשה משתכרת יותר ממנו. אבל ישנן הרבה אימהות שמוותרות על הפריבילגיה ואז או שאין כלל דמי-מזונות או שמדובר בסכום חלקי ביותר.

11. כיצד נעשית ההתחשבנות בעניין הוצאות גידול הילדים?

בד"כ זה נעשה בדיוק כמו במשמורת רגילה. לא עושים קופה משותפת אלא קובעים שאחד ההורים יקבל דמי מזונות מההורה האחר ובתמורה הוא לוקח על עצמו לדאוג לכל התשלומים וההוצאות כגון רכישת ביגוד והנעלה ציוד לבי"ס. בנוסף כל הורה מממן בעצמו ישירות את את ההוצאות שניתן לכנותן הוצאות ביתיות (שכ"ד, חשמל, מזון וכדומה). בהוצאות מיוחדות בלתי צפויות נושאים שני ההורים בצורה שוויונית. נדיר שההורים מתחשבנים על כל הוצאה והוצאה, ומנהלים איזושהי קופה נפרדת, פשוט כי זה בלתי מעשי ומאוד לא נוח.

12. מי נהנה מזכויות משפחה חד הורית?

ככלל, ההורים לא אמורים להפסיד שום הטבה בשל כך שאף אחד מהם איננו מוגדר כמשמורן יחידני, והשאלה היא רק מי מהם יהיה זכאי לקבל את אותן הטבות. הכי פשוט זה לקבוע בהסדר מי מההורים יחשב "לצורך מיצוי ההטבות בלבד" כהורה משמורן או מחזיק. ניתן לאזן את שווי הזכות ע"י שינוי סכום המזונות או בכל דרך אחרת. נזכיר שהזכויות הנדונות כוללות בין היתר קצבת ילדים, מענק לימודים, קדימות והנחה בקבלת הילדים למעון, הלוואה מוגדלת לצרכי דיור, קדימות בהכשרה מקצועית, והנחה בארנונה כדי 20%. יש גם הטבה להורה המשלם מזונות בצורה של זיכוי מהכנסה החייבת במס הכנסה.

13. האם זה טוב לילדים?

חסידי השיטה טוענים כי במבחן התוצאה שיטת המשמורת המשותפת מנצחת ובגדול. מחקרים מראים כי ילדים שגדלו במשמורת משותפת הגיעו להישגים טובים יותר במרבית הפרמטרים הרלבנטיים, כגון הסתגלות חברתית, הישגים בלימודים, פחות בעיות רגשיות, וסבלו פחות מחרדת נטישה ומתחושת השבר והאבל המאפיינת לעתים קרובות תחושות של "ילדי גירושין". המתנגדים למשמורת-משותפת מעלים טענות שונות והטענה הנפוצה ביותר הינה כי למעשה "ילד זקוק לבית אחד".וכי מגורים בשני בתים לחילופין "מבלבלים את הילדים" ופוגעים ביציבות באיזון שילדים זקוקים לה.

למרות הדעות המקוטבות אנו רואים שכיום כבר קשה למצוא מי שיתנגד להסדר של משמורת משותפת כאשר שני ההורים מסכימים לכך. המחלוקת היא האם ניתן לכפות משמורת משותפת בהעדר הסכמה.

14. האם משמורת משותפת מחייבת הסכמה של שני ההורים ?

בישראל בתי המשפט וגם רוב המומחים גורסים שהסכמה היא תנאי הכרחי. ובכל זאת כאשר מדובר על הסדרי ראיה רחבים אנו רואים המלצות והחלטות עד כדי כמעט שוויוניות מוחלטת, גם אצל הורים שהיחסים ביניהם גרועים מאד, משום שאז בית המשפט מעדיף שהילדים יעברו מהורה להורה "דרך בית הספר". בהורות=שווה סבורים שגם השאלה הזו צריכה להימדד דרך הקריטריון של טובת הילד, ואם טובתו מחייבת חלוקה כמעט שוויונית של זמני ההורות, אזי הסירוב של אחד ההורים אינו יכול לשלול זאת. לדעתנו לא יתכן לתת זכות וטו לאחד הצדדים לסכל את טובת הילד רק מפני שאותו הורה מתנגד.

15. למי משמורת משותפת לא מתאימה?

הכל מסכימים כי במקרה שאחד ההורים סובל מבעיה נפשית משמעותית, כגון התמכרות לאלכוהול או נטייה להיות אלים או חסר סבלנות הולמת כלפי הילדים, או ששעות עבודתו אינן מתאימות להסדר שכזה, או שפשוט המסוגלות ההורית שלו נמוכה מאד, בכל אחד מהמקרים האלה אין מקום למשמורת משותפת. לפעמים אין למשפחה יכולת כלכלית להחזיק שני בתים עם מקום לילדים בכל בית. להערכתי חצי מהזוגות הגרושים לא יכולים מסיבות שונות לקיים משמורת-משותפת.

16. ההורים חייבים לגור בקירבת מקום זה לזה ?

מגורים בקרבת מקום של שני ההורים הינם תנאי הכרחי, אך השאלה היא מה פירוש "קירבת מקום". יש הגורסים כי ההורים חייבים לגור באותה שכונה או באותה עיר, מרחק של עד 10 דקות נסיעה. יש הטוענים כי גם מרחק נסיעה של מחצית השעה ויותר אינו צריך לשלול מהילד את היתרונות שבמשמורת משותפת.

בעיה קשה מתעוררת כאשר לאחר שהונהגה משמורת משותפת אחד ההורים מחליט שהוא רוצה לעבור לגור באזור מרוחק. לכן בהסכם המשמורת המשותפת משתדלים לקבוע מגבלות בעניין מקום המגורים. לא חייבים לעשות זאת תוך פגיעה מופרזת בחופש התנועה. אפשר למשל לחייב במתן הודעה מוקדמת ארוכה שתאפשר לצד השני לבחון אפשרות לשנות גם את מקום מגוריו בהתאמה. יש מקרים בהם ההורים מתחייבים הדדית לא לעבור אל מחוץ לאזור מסוים במשך מספר שנים עד גיל מסוים של הילדים. מכל מקום זכות הילד לשני הורים לא בהכרח נופלת בחשיבותה מחופש התנועה של ההורים. מרגע שנעשית הורה, אתה מגביל את חופש התנועה שלך גם כשאתה נשוי באושר.

17. האם משמורת משותפת מחייבת שיתוף פעולה בין הורים?

ישנה מחלוקת גדולה בשאלה האם שיתוף פעולה ותקשורת תקינה וזורמת בין ההורים צריכה להוות תנאי למשמורת משותפת. המתנגדים טוענים שבהעדר שיתוף פעולה בין ההורים הילדים יפלו בין הכיסאות וייחשפו לעוינות שבין ההורים. בהורות=שווה סבורים שמשמורת משותפת עובדת בצורה המיטבית כאשר ההורים משתפים פעולה, אבל גם בהעדר שיתוף פעולה משמורת משותפת נותנת תוצאות טובות יותר מאשר משמורת רגילה, מה עוד שכאשר מוכרזת משמורת משותפת הרבה פעמים המתח בין ההורים יורד והתקשורת משתפרת. הבעיה עם הקריטריון של תקשורת תקינה ויחסים טובים זה שקל מאוד לאמא (למשל) שלא רוצה לשתף את האבא במשמורת, ליצור מצג שווא כאילו לא ניתן לשתף פעולה עם ההורה השני, ובכך להטיל וטו על האפשרות הזו. בתי המשפט לפחות ברטוריקה טוענים שיחסים טובים ותקשורת תקינה זה תנאי הכרחי למשמורת משותפת, אבל בפועל הרבה פעמים פוסקים הסדרי ראייה רחבים דווקא בין הורים שלא מדברים ביניהם, וזאת במאמץ למנוע מצב שהילדים יוסתו נגד אחד ההורים.

18. מה קורה עם ההורים מסוכסכים וכועסים זה על זה?

כאשר ההורים מפגינים עוינות וטינה גלויה זה כלפי זה הילדים כמעט תמיד נפגעים מכך, בלי קשר לסוג המשמורת. כך שלמעשה השאלה היא האם במשמורת משותפת הילדים נפגעים מקיומם של הקונפליקטים הנ"ל במידה רבה יותר. המחקרים שקראנו מראים כי רק ברמה הקיצונית הגבוהה של קונפליקטים קיימת בעיה, ואילו ילדים והורים שדיווחו לחוקרים על רמת קונפליקטים בינונית או קלה בתחילת הדרך, הביעו בד בבד שביעות רצון מהמשמורת המשותפת או הסדרי הראיה הרחבים. עוד מתברר – וזה לא ממש מפתיע – שהסדר של משמורת משותפת תורם לפעמים לדעיכה של הקונפליקטים והמתחים.

19. האם בהמ"ש מאשר הסכמים של משמורת משותפת?

התפקיד הכי חשוב של בית המשפט, בבואו לבדוק או לקבוע הסדר בעניין גידול ילדים, צריך לפי דעתי להבטיח שימור וטיפוח קשר הדוק בין הילדים לבין שני ההורים. לא משנה אם בתקופת הנישואין הורה אחד מיעט לטפל בילדים. כאשר אבא ואמא נפרדים, חשוב מאד שההורה שלא הרבה לטפל בהם אישית ישנה ממנהגו וייקח אחריות, אחרת הילדים יפסידו. השופטים והעובדים הסוציאליים המעורבים בקביעת הסדרי המשמורת הבינו כבר שילד זקוק לקשר הדוק רצוף ומשמעותי עם שני ההורים, אבל בפועל זה מיושם בצורה שמרנית מאד.

בתי המשפט בישראל עדיין מתייחסים בחשדנות להסכמים של משמורת משותפת, אם כי זה הולך ופוחת. השופטים מוכנים כיום לאשר משמורת משותפת כמעט ללא כל הרהור או פקפוק, אם כי לעתים מבקשים חוות דעת עובדת סוציאלית. אבל בשורה התחתונה כמעט תמיד ההסכם יאושר. מבחינה זו אין הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה. נתקלתי פעם בשופטת שהסכימה לכל האמור בהסכם אך טענה בתוקף שמן ההכרח לקבוע משמורן יחיד מסוים שאחרת הילד "לא יוכל לקבל טיפול רפואי במקרה דחוף". זוהי דוגמה לפוביה שיש משום מה בארץ ביחס למשמורת משותפת. אף רופא לא יסרב לבצע טיפול רפואי בילד בגלל ששני הוריו הינם משמורנים. מבחינה זו אין הבדל בין בתי הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה.

20. האם זה מתאים גם לתינוקות ופעוטות?

המצדדים טוענים שמשמורת משותפת מתאימה לכל הגילאים כולל לתינוקות ופעוטות. המתנגדים טוענים כי פעוט עד גיל שנתיים וחצי בערך חייב לראות מספר פעמים ביום דמות קבועה אחת שמטפלת בו. בהקשר זה המומחים מדברים על "היקשרות" (Attachment). פעם חשבו שתינוק מפתח היקשרות רק עם אימו. כיום יודעים שתינוק זקוק להיקשרות לא פחות מזה גם עם אביו, ואפילו מגדירים Multi-Attachment - היקשרות סימולטנית עם שלוש או ארבע דמויות שונות במקביל. בכל מקרה, ההיקשרות היא תנאי חשוב מאין כמוהו למערכת יחסים בריאה ובונה למשך כל החיים, וריחוק מהאב מונע זאת מהפעוט. אשר על כן, דווקא בגיל הרך זקוק הפעוט להסדרי ראייה כאלה, שיאפשרו לו לראות את שני הוריו יום יום.

21. האם תינוק בשנת חייו הראשונה יכול לישון בבית אביו ?

השאלה היא האם מבחינה פסיכולוגית הילד זקוק לדמות מסוימת של מטפל/ת שלא תיעלם מעולמו שלוש פעמים בשבוע למשך 10 או 16 שעות ברציפות, והאם הוא צריך ללון בלילה בחדר קבוע. המתנגדים ללינת פעוטות טוענים שהתינוק זקוק למטפל עיקרי והוא אינו מסוגל לשמר את דמות המטפל העיקרי מעל לכמות מסוימת של שעות או שהפוגות ארוכות כאלה לא מאפשרות לו לפתח את רגשי הבטחון וההיקשרות כלפיו. הטענה האחרת היא שהתינוק צריך כביכול "יציבות גאוגרפית", כלומר חדר אחד קבוע שבו הוא ישן בלילות. שתי אלה נשמעות טענות מאד נכונות והגיוניות בשמיעה ראשונה, אבל בינינו: האם תינוקות אינם ישנים באופן יומיומי אצל מטפלות בשכר? ובמכונית? ובעגלת התינוקות? ובבית החמות? נראה איפוא כי יש צורך דחוף במחקר על פעוטות שגודלו בפועל ברוטציה כפולה שכזאת. אני מכל מקום, לא ראיתי שום מחקר רציני שמצא שתינוקות אינם יכולים להתפתח בצורה אופטימלית עם רוטציה כזו בין ההורים ובין הבתים.

22. מה מצב המשפטי בארץ בנושא לינת פעוטות בשני בתים?

כמעט בלתי אפשרי לקבל אישור מבית משפט או עובדים סוציאליים לקחת ילד תינוק ללינות קבועות אצל האב (כאשר האם הינה משמורנית) לפני גיל שנתיים עד שנתיים וחצי. אני סבור שהסיבה האמיתית להתנגדות היא למעשה דעה קדומה, לפיה אם התינוק ירגיש ברע ויבכה באמצע הלילה האבא לא יידע כיצד לטפל בו. לכן מקובל בישראל לא לתת לינות לאבות לפני שהילד יודע לדבר ולבטא עצמו. אני מקווה שבקרוב תהיה פריצת דרך משמעותית בהלכה המשפטית הזו. הבעיה היא שעד שבית המשפט עושה את כל הבדיקות הילד כבר ממילא חדל להיות פעוט. אם יש קוראים שגידלו פעוטות ברוטציה כפולה כזו אשמח אם הם יפנו להורות=שווה. אנחנו עומדים ליזום מחקר בנושא.

23. ומה לגבי תינוקות שעדין יונקים ?

ברור, שכאשר מדובר בילד יונק יתכן שלינת לילה בבית האב תהיה בלתי אפשרית, אם כי ניתן לשלב הנקה עם מזון רגיל או לשאוב מנת חלב מראש. מכל מקום אף ילד לא נשאר תינוק לנצח. מעבר לזה נשאלת השאלה מה יותר חשוב לטווח ארוך: הנקה עד גיל מתקדם או לקשור רגשית את האבא הגרוש לתינוק?

24. מה עם הסתה והתנכרות להורה?

זה נושא מורכב בפני עצמו ולא לגמרי קשור לנושא של משמורת משותפת. מכל מקום במשמורת משותפת כמעט לא נתקלים בהסתה משמעותית מסיבה פשוטה: הילד חווה את הקשר עם שני ההורים במידה משמעותית, ולא ניתן לשטוף את מוחו בסיפורים שאין להם שחר.

25. האם צפוי שינוי בחוק לגבי ילדי הגירושים?

זה חייב לקרות. בכל העולם המחוקק נאלץ להתערב כי השופטים והעובדים הסוציאלים לא הצליחו להדביק את קצב השינוי של הנורמות החברתיות בתחום זה. השאלה היא כמה זמן זה ייקח ועד כמה השינוי בחוק יהיה חד וברור.

26. ואם האבא לא מעוניין לקחת אחריות על גידול הילדים?

זאת בעיה בפני עצמה. בוא נגיד שמשמורת משותפת או הסדרי ראיה רחבים לא ניתן לכפות על אבא (או אם) שלא מוכן לקחת אחריות. אבל מדוע שלא נחייב אותו למידה מסוימת של טיפול וטיפוח אישי בילדים שלו? אם האבא איננו מסוכן או משהו כזה, אני חושב שלילדים יש זכות להיות מטופלים על ידו, ואין זה נתון לבחירתו. שום אסון לא יקרה אם נחייב אבות להשקיע בילדיהם. מי שבכל זאת יתעלם מחובתו יצטרך להיות מטופל בהדרכה הורית, במזונות מוגברים עם אלמנט עונשי, ואולי אפילו בעבירה פלילית.

עו"ד אמיר שי הוא מנהל המחלקה המשפטית של עמותת הורות=שווה ובעבר שימש גם כיו"ר העמותה

 

עו"ד אמיר שי הוא מנהל המחלקה המשפטית של עמותת הורות=שווה ובעבר שימש גם כיו"ר העמותה. בפרקטיה הפרטית שלו עו"ד אמיר שי עומד בראש משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושין

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

העברת דירה בגירושין

נכתב על ידי זהר נוה

מאת עו"ד זהר נוה

אחד המאפיינים הבולטים של חיי הנישואין הוא רכישת נכס מקרקעין ע"י שני בני הזוג ורישומו על שמם בחלקים שווים.

נושא זה אינו מאפיין רק את הליכי הנישואין, אלא הוא מקבל משנה תוקף וחיזוק במסגרת הליכי גירושין בהם ניתן לראות פעמים רבות מאבק ארוך ועיקש על בית המגורים, מי יקבל אותו ובאיזה מחיר. אולם, לא אחת אנו נתקלים בסיטואציה בה העברת הדירה אגב הגירושין לא נעשית בסמוך להליכי הגירושין כשבמקביל מוטלים על הדירה עיקולים של צדי ג' ולא ברור מה דינה של אותה העברה.

1. מיסוי מקרקעין

חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") מסדיר את כל הסוגיות הנוגעות למיסוי מקרקעין בעסקאות של מכירה, רכישה, העברה ללא תמורה ועוד. בין היתר, קובע גם החוק גם מקרים בהם פעולות שונות במקרקעין לא יחשבו לעסקה ובהתאם לכך, לא יהיו חייבות במס או לחילופין, יחשבו לעסקה אך יהיו זכאים לקבלת פטור מלא ו/או חלקי מתשלום המס.

בשנת 1992, נכנס לתוקף תיקון מס' 19 לחוק אשר התייחס להעברת מקרקעין אגב גירושין וקבע את ההנחיות לגבי חיוב במס במקרה זה. התיקון קיבל ביטוי בסע' 4א שקבע:

"העברת בעלות במקרקעין או בזכות באיגוד במקרקעין, הנעשית על פי פסק דין לגירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני זוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם".

משמעות התיקון היא שבמקרה של העברת מקרקעין בין בני זוג כתוצאה מפסק דין לגירושין, לא תחשב העברה זו כמכירה החייבת במס ועל כן, העברה זו לא תהיה חייבת במס שבח או במס רכישה.

אולם הסעיף האמור משתמש במינוח של "העברת בעלות במקרקעין" - הוראת הסעיף תחול רק במקרים בהם מועבר נכס הנמצא בבעלות בני הזוג כלומר, רישום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ולא על נכסים הרשומים במנהל שכידוע, אין המדובר בבעלות אלא בחכירה (שכירות למשך שנים רבות). מאחר ומרבית הקרקעות בישראל רשומות במנהל מקרקעי ישראל ולא בטאבו, נוצרה סיטואציה העומדת בסתירה לכוונת המחוקק בתיקון הנ"ל והיא שבעת העברת מקרקעין הרשומים כחכירה במנהל מקרקעי ישראל אגב הליכי גירושין, נחשבה ההעברה למכירה לכל דבר ועניין והצדדים חויבו במס המתאים.

מצב אבסורדי זה כמו גם פסיקה בעניין, הובילו לתיקון הסעיף האמור בשנת 2005 במסגרת תיקון 55 לחוק כאשר המילה "בעלות" הוחלפה במילה "זכויות":

4א. העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לענין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם ובמכירת הזכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין על ידי מי שהועברו לו הזכויות בזכות במקרקעין כאמור, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, לרבות לענין סעיף 7א, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה.

כלומר, כיום גם העברה של זכויות הרשומות במנהל מקרקעי ישראל עקב פסק דין לגירושין, לא תחשב כמכירה ועל כן גם היא לא תחוייב במס שבח או במס רכישה.

חשוב לציין ? אין לראות בסעיף הנ"ל הוראת פטור מאחר ולא מדובר כלל במכירה. משכך, אין כל חובה לדווח לרשויות המס על ביצוע העברה כאמור וגם אין כל צורך להציג לרשם המקרקעין או למנהל מקרקעי ישראל כל אישור על היעדר חובות מס בגין המקרקעין.


2. זכויות צד שלישי

במרבית המקרים, העברת הדירה מבן זוג אחד לשני עקב הליכי גירושין, נעשית בסמוך ככל שניתן לאחר מתן פסק הדין לגירושין אולם במקרים רבים קורה, מסיבות שלא בהכרח תלויות בבני הזוג, שההעברה עצמה אינה מבוצעת כאמור אלא שנים רבות לאחר מכן.

מצב זה בעייתי במיוחד כאשר אחד מבני הזוג התחייב לתשלום כספים לצדדים שלישיים כלשהם ולא עמד בהתחייבויות אלו וכתוצאה מכך, הוטל עיקול על זכויותיו של בן הזוג בנכס ואף הופעלו הליכים למכירת הנכס. במקרה כזה, נשאלת השאלה מה זכותו של בן הזוג הנותר שהנכס היה אמור לעבור על שמו מתוקף פסק הדין לגירושין.

העניין נדון בצורה רחבה בביהמ"ש העליון בפסק דין אהרונוב (ע"א 189/95) במסגרתו נקבע כי במקרה בו נקבע בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין כי חלקו של אחד מבני הזוג יועבר ע"ש בן הזוג השני, הרי שהוראה זו גוברת על כל עיקול מאוחר יותר שהוטל על הנכס ע"י נושיו של בן הזוג המעביר וזכותו של בן הזוג הנעבר עדיפה.

אומנם מדובר בהלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון אך עדיין רבים המקרים הדומים למקרה של גב' אהרונוב כאשר במקרים רבים, מוצא עצמו בן הזוג הנעבר (זה שקיבל את הנכס) במצב בו עליו להוציא כספים רבים וזמן יקר על בתי משפט על מנת להוכיח את צדקתו ואת זכותו במקרקעין.

לאור מצב זה, הריני להמליץ על מספר פעולות כדי למנוע היקלעות לסיטואציה כזו:

א. יש לבצע את העברת הנכס בסמוך ככל שאפשר לקבלת פסק הדין לגירושין או אישור הסכם הגירושין בביהמ"ש או בית הדין.

ב. במידה והנכס רשום בטאבו, כדאי לרשום הערת אזהרה על זכויות בן הזוג המעביר כדי לחסום אפשרות לעיקולים ע"י נושים במקרה בו ישנו חשש אמיתי לכך.

ג. במידה והנכס רשום במנהל מקרקעי ישראל, ניתן לרשום משכון על זכויותיו במקרקעין אצל רשם המשכונות.

ד. לפעול במהירות האפשרית על מנת להשלים את ביצוע ההעברה והשלמת הרישומים.


3. ידועים בציבור

שאלה מרכזית שעלתה לא אחת היא האם הוראת סעיף 4א' לחוק חלה גם על ידועים בציבור. כידוע, ידועים בציבור מנהלים משק בית משותף ללא נישואין ועל כן הטענה המרכזית היא כי מאחר וסעיף 4א' לחוק מתייחס מפורשות ל "העברת זכויות בזכות במקרקעין....הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין", הרי שהוראת סעיף זה אינה חלה כלל על ידועים בציבור ובמקרה של פרידה ביניהם, תחשב ההעברה למכירה ועל כן תחויב במס.

עניין זה הוכרע בביהמ"ש העליון במסגרת פסק דין לבנון (ע"א 2622/01) בו נקבע ע"י ביהמ"ש כי הגישה המקובלת כוללת במסגרת המושג "בן ? זוג" גם ידועים בציבור, כאשר ביהמ"ש הוסיף וקבע גם שאין כל סיבה מדוע ההסדר הקבוע בסעיף 4 א', שהינו הסדר חברתי, לא יחול גם על ידועים בציבור. מעבר לכך, קבע ביהמ"ש כי הבחנה בין בני זוג נשואים לידועים בציבור בכל הנוגע להסדרי מס עקב פרידה, יש בה משום הפליה פסולה הנוגדת את עקרון השוויון .

במילים אחרות, למרות שניסוח סעיף 4א' לחוק מתייחס מפורשות להעברת מקרקעין אגב גירושין, הרחיבה הפסיקה את משמעות הסעיף והחילה אותו גם על ידועים בציבור.

סקירה מלאה יותר על זכויות ידועים בציבור בענייני מקרקעין תעשה ברשימה נפרדת ועצמאית.


הכותב הינו עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין.
המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "משפט ישיר"
www.thelawyers.co.il

03-6950662, 052-8568881

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד

עו"ד נוה הינו בעל משרד עצמאי המתמחה בתחום המקרקעין והנדל"ן. כמו כן הוא מנהל פורום מקרקעין באינטרנט והינו המקים, הבעלים והמנהל של הפורטל המשפטי "משפט ישיר" www.thelawyers.co.il

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

עשרת הדיברות כיצד לעבור נכון את תהליך הגירושין

נכתב על ידי אריאלה מלצר

רבים חולמים על האהבה שתימשך לנצח. מה רבה האכזבה כשכל הציפיות מתנפצות מול המציאות העגומה של יחסים זוגיים עכורים ומעורערים. מתחילות המחשבות על כשלון הנישואים ועל הצורך בפרידה ובגירושין. קבלת ההחלטה, לעיתים, הינה מורכבת וקשה ומלווה בהתלבטויות ודילמות רבות. כמו כן, מלווים אליה כעסים ותסכולים רבים הבאים לידי ביטוי במריבות בלתי פוסקות, ניכור והתרחקות, האשמות ופגיעות הדדיות. גירושין הוא משבר נפשי כואב ממילא ואין צורך להוסיף עליו מאבקים מכוערים ומיותרים, שישאירו את בני הזוג וילדיהם פגועים וניזוקים מאוד, הן נפשית והן כלכלית, מתהליך קשה וטראומטי, שייקח לכולם זמן רב להתאושש ולהחלים ממנו. משנתקבלה ההחלטה להתגרש כדאי לבצע אותה בדרך הראויה ביותר שתמזער את הנזקים ככל האפשר, במיוחד כשבני הזוג צריכים להמשיך לשתף פעולה כהורים למען התפתחותם התקינה של ילדיהם. מאמר זה בא להציע דרך כיצד לעבור נכון את תהליך הגירושין.

1. בדקו אם אכן אתם באמת רוצים לסיים את הקשר הזוגי, האם אין יותר דברים טובים בקשר עבורכם והאם עוד ניתן לשפר את הזוגיות עם גישה שונה או עזרה מקצועית.

2. היו בטוחים ושלמים שעשיתם כל מה שבאפשרותכם על מנת להציל את נישואיכם. לא כדאי להיחפז ולמהר להתגרש כדי לא לגלות אחר כך שעשיתם טעות. גם משבר בנישואין יכול להיות הזדמנות לשינוי חיובי בקשר הזוגי.

3. אל תשתמשו באיום הגירושין אם אינכם מתכוונים לכך. בני הזוג יכולים עוד לקבל את האיום ברצינות ולממש אותו.

4. סיימו את הקשר, ככל שניתן, בהסכמה, כבוד והערכה ללא מלחמות נקם מיותרות ויקרות. ממילא כשיש ילדים צריכים להמשיך את הקשר בהורות משותפת. גלו נדיבות לב וחפשו את דרך הפשרה. הגישור לגירושין בהסכמה מסייע לפתור את הקונפליקטים וחילוקי הדעות בדרך מכובדת והוגנת לכל הצדדים.

5. בשעת משבר אפשרו לעצמכם לקבל תמיכה ועזרה מחברים ומבני משפחה. עם זאת, אל תתנו למכריכם וקרוביכם להעצים את הקונפליקטים ביניכם לבני זוגכם .

6. תנו לעצמכם רשות להתאבל, להיות חלשים, לבכות אם צריך ולהרגיש גם רגשות קשים כגון צער, עצב, פחד, חוסר אונים וכד'. זה לא בושה להרגיש רגשות כאלו במצב משברי כזה.

7. גירושין הם לא רק צעד רשמי טכני. יש צורך להיפרד רגשית מבן הזוג, מהדברים הטובים שהיו בקשר ומהדברים הרעים שהיו. אם יש צורך, קחו לעצמכם עזרה מקצועית לסיים באמת את הקשר. שכן, ללא כן, לא תוכלו ליצור בעתיד זוגיות חדשה מוצלחת.

8. אם יש לכם ילדים, זכרו שגם הם עוברים משבר וזקוקים לעזרתכם ותמיכתכם. אל תשתמשו בהם כנגד בן/בת הזוג ואל תכפישו אותו . שמרו עבורם על כבוד בן הזוג.

9. תנו לעצמכם זמן להירפא. אל תרוצו לחפש מיד זוגיות חדשה. מצאו עניין בעבודה, בעיסוקים שמעניינים אתכם, צאו לבלות עם חברים. גלו מחדש את יכולותיכם, כוחותיכם הנפשיים ומשאלותיכם. תנו ביטוי לחלומותיכם ולרצונותיכם וגלו עולמות חדשים.

10. סוף הוא תמיד התחלה חדשה. עשו התבוננות פנימית ולימדו על עצמכם. קחו אחריות על תרומתכם לכישלון הנישואים כדי להעלות את המודעות העצמית שלכם שתעזור לכם ביצירת השינויים הנחוצים לקראת קשר זוגי חדש בעתיד. קחו את המשבר כהזדמנות לגדילה וצמיחה אישית. צפו ללא נודע. יש משהו עבורכם בעתיד. גם אם יש קשיים בדרך, הם בדרך כלל נפתרים . תהליך הגירושין והריפוי דורש זמן.

אריאלה מלצר הינה מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מנהלת מכון רעות ברחובות אשר נותן שרותי ייעוץ וטיפול זוגי, טיפול משפחתי ואישי. כמו כן, שרותי גישור בסכסוכים במשפחה ובגירושין, הדרכה לאנשי מקצוע, הרצאות וסדנאות בזוגיות לזוגות ולפנויים פנויות, שליטה בכעסים ועוד. אריאלה מלצר, עובדת סוציאלית קלינית,M.S.W , מומחית בטפול זוגי עפ"י גישת האימאגו, פסיכותרפיסטית, 23 שנות ניסיון כמטפלת בתחנה לייעוץ נישואין וחיי משפחה, כמנהלת מרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה ובקליניקה פרטית. טל'. 08-9470691 http://www.reut4u.co.il

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.