החזקת ילדים

נכתב על ידי עו''ד ערן עזרא

החזקת ילדים
חזקת "הגיל הרך", הנגזרת מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב ? 1962, קובעת כי ייטב לקטין להיות במשמורת אמו לפחות עד גיל 6. גיל זה נקבע לאור הנחות יסוד, כי הילד בגיל זה זקוק לאמו מבחינת השגחה, טיפול, "מקום טבעי" ? צרכים פיזיים, הנחה לפיה לאם יש יותר פנאי לגידול. לפיכך, עד גיל 6, עד להוכחה אחרת, המשמורת תהיה בידי האם.
חזקה זו חלה הן על בית הדין הרבני והן על בית המשפט לענייני משפחה. בנוגע לסוגיית "מירוץ הסמכויות" והערכאה שתידון בנושא המשמורת ? במידה ואחד הצדדים הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, הרי שנושא המשמורת כרוך מ"עצם טיבו וטבעו" בתביעת הגירושין, לפיכך, גם אם לא קיימת בפועל כריכת המשמורת, הנושא יידון בבית הדין הרבני. אולם, אם לא הוגשה תביעת גירושין, והוגשה בפועל תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, זו תהיה הערכאה שתידון בנושא.
בעבר, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נהגו לסטות מ"חזקת הגיל הרך" אך במקרים חריגים במיוחד. משמעות פסיקת הערכאות השונות היתה, כי אין לפתוח צוהר למשמורת בחזקתו של האב, בגילאים האמורים, אלא במקרים חריגים. מגמה זו החלה להשתנות בשנים האחרונות. פקידות סעד, פסיכולוגים ומומחים נוספים החלו להגיש לערכאות יותר חוות דעת לפיהן, ההורה המשמורן הראוי הוא האב.
כיום, מתרבים האבות אשר מגדלים את ילדיהם בצורה מופתית ומהווים הן את דמות האב והן את דמות האם בבית. המציאות מלמדת שנשים רבות מפתחות קריירה מצליחה, ואילו האב עומד בהצלחה רבה בכובעיו השונים, ולפיכך נוצר (לעיתים) מאבק על המשמורת. גישה ליברלית זו מקדמת את עיקרון השיוויון, ומתקדמת בקנה אחד עם ההתפתחות המודרנית.
מלחמה על המשמורת נובעת ממניעים שונים. ישנם הורים שנלחמים על ה"חזקה" כדי להוכיח לילדים שהם לא וויתרו על מקומם בחייהם, אחרים ממניעים כלכליים, וישנם הורים הסבורים בכל תוקף שהם יעניקו לילדים את הבית "החם" לו הם זקוקים.
סוגייה חשובה היא נושא הבגידה והשלכותיה על משמורת הילדים. התייחסות מחמירה של בתי הדין הרבניים לנושא הבגידה, עלולה להשפיע בהחלטה על משמורת הילדים. לפיכך, במידה והוכחה בגידה, גם אם לא באופן וודאי, רצוי להיוועץ במומחה בתחום בנוגע ל"מירוץ הסמכויות" והערכאה המועדפת.
הליכי גירושין או משבר בחיי הנישואין, משפיעים על הילדים מבחינה רגשית, לימודית וחברתית. הנזקים שנגרמים לילדים נובעים כתוצאה ממצבם הנפשי של ההורים, ההסתות, המשברים הכלכליים הנלווים והידיעה שהתא המשפחתי עומד בפני פירוק.
רצונם של ההורים לקבל חזקה על הילד עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט רק אם מדובר ב"טובת הילד". קיימים קריטריונים רבים לפיהם נקבעת טובתו של הילד. לרוב, לא יכריע בית המשפט בסוגייה זו, מבלי להיוועץ במומחים בתחום. על פי רוב, נוהג בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחים לגבי טובתו של הילד.
תביעות המשמורת המוגשות לבתי המשפט או לבתי הדין מלווה בבקשה למינוי פקידת סעד. תפקידה של פקידת הסעד, נועד לסייע לערכאה השיפוטית לבחון את "טובת הילד". כחלק מההליך, נערכים להורים מבחני "מסוגלות הורית", שתפקידם לבחון את המסוגלות ההורית של הצדדים ולהמליץ על ההורה המשמורן המתאים יותר.
תפקיד חשוב בהליך נתון לגילו של הקטין. ככל שגילו גדול יותר, כן ייתן בית המשפט, משקל רב יותר לרצונו של הקטין, לאחר שמיעת עמדתו בנדון.
לאחר שהערכאה המוסמכת קיבלה את חוות דעת המומחים בתחום, שמעה והתרשמה מהקטין, לפי נסיבות העניין, וגיבשה עמדתה בנושא, היא קובעת מיהו ההורה המשמורן הראוי יותר.
טרם ההחלטה לגבי משמורת ולאחריה, אתם נשארים ההורים של ילדיכם, לפיכך, אל תוותרו על הסדרי הראייה הראויים. הסדרי ראייה ראויים, הם שני ימים באמצע שבוע בשעות קבועות ובכל סוף שבוע שני. בנוגע לחגים וחופשות, נהוג לחלק את התקופות באופן מחזורי אשר מקנה שוויוניות. אל תוותרו על זכותכם לראות את הילדים בקביעות, ואל תשחקו עם השעות והימים, מחקרים מראים כי "ילדי גירושין" מחכים ומצפים להסדרי הראייה, על מנת שיוכלו לבלות במחיצת ההורה שאינו המשמורן. הליך הגירושין כבד מנשוא על "ילדי גירושין", לפיכך, לא כדאי לערב אותם בסכסוכי הורים או לגרור אותם כחלק מהליך הגירושין.
הבאת הקטין בשעות לא מוסכמות או לקיחתו בזמנים לא צפויים, עלולים לגרום להסלמת היחסים בין הצדדים שיכולה להביא לידי הזמנת משטרה ויצירת אווירה עכורה. זיכרו, כל מהלך שנועד ליצור ייתרון דרך הילדים, יגרום להם נזקים שיהיה קשה מאוד (אם בכלל) לרפא.
יחסים טובים בין ההורים יקלו בעתיד על ההתמודדות עם התנאים שנוצרו. כך לדוגמא: כאשר הורה יהיה מעוניין לקחת את הקטין לחופשה בחו"ל, ולקחת עימו את הקטין, הוא לא יצטרך להיתקל בצו עיכוב יציאה מהארץ לקטין, שימתין לו במשטרת הגבולות.
פסק דין במשמורת לעולם אינו סופי. קביעת החזקה על הילד, ניתנת לשינוי בקרות נסיבות מסוימות. כך לדוגמא: שינוי מצבו הבריאותי של ההורה המשמורן, הזנחה, שינוי במצב כלכלי או שינוי נסיבות מהותי אחר. במקרים אחרים, בית המשפט שינה את החזקה בעקבות הסתה קיצונית כלפי ההורה שאינו משמורן. בית המשפט רואה לנגד עיניו את זכותו של הילד לשהות במחיצתו של ההורה שמכבד את הצד האחר, ויכול לדאוג לצרכיו הפיזיים והנפשיים של הקטין.
חשוב לראות את טובת הילד לנגד עיניכם, אם הינכם מצויים בפני משבר גירושין או בעיצומו, חישבו על טובת הילדים במסגרת הליך הגירושין, יש הורים המבקשים את המשמורת מטעמים כלכליים, יש המבקשים את המשמורת מטעמים טקטיים כחלק מאסטרטגיית גירושין ויש הורים שחפצים בגידול הילדים וחינוכם. באיזון האינטרסים, חשוב להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום ולחשוב על הדרך המהירה ביותר, שיכולה להוביל לתוצאה הטובה ביותר ללא פגיעה בילדים
eranelaw@gmail.com

ערן עזרא, עו"ד ומגשר מוסמך המתמחה בפלילים וגירושין, התמחה בפרקליטות מחוז מרכז וניהל סניף של חברת עו"ד מובילה בתחום טל' 0528986320 מייל: eranelaw@gmail.com

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

הסכם ממון, מהו?

נכתב על ידי עו"ד סיגל בילינסון - שפרן

הסכם ממון



בשנים האחרונות צובר הסכם הממון פופולריות רבה ובני זוג רבים חותמים עליו, טרם נישואיהם , גם אם הסיטואציה הרגשית אינה פשוטה לאמור כי ערב החתונה מתווים בני הזוג את תנאי גירושיהם וחלוקת הממון שביניהם.
הסכם ממון כשמו כן הוא ,נועד להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג וזוגות אשר נישאו לאחר שנת 1974 ולא ערכו ביניהם הסכם ממון, משמע מסכימים להסדר הממון אשר בחוק יחסי ממון התשל"ג- 1973 הקובע כי חלוקת הרכוש תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים אף ללא כל קשר לאופן רישומו של הרכוש (גם אם הרכוש רשום רק ע"ש אחד מבני הזוג), למעט ירושות, מתנות ופיצויים בגין נזקי גוף.
הסכם ממון חייב לעמוד במספר דרישות מהותיות לאמור, דרישת הצורניות- ההסכם חייב להיות בכתב וכן תוקפו של ההסכם מותנה באישורו ע"י בית המשפט או בית הדין.
העובדה כי בני הזוג מתייצבים בפני ערכאה שיפוטית אשר מוודאת כי אכן חתמו בני הזוג על ההסכם לאחר שהבינו משמעותו ותוצאותיו המשפטיות וכן עשו זאת ללא עושק ולחץ, מבטיחה כי אין מצב של יתרון בלתי הוגן או ניצול לרעה של מי מהצדדים .
הסכם הממון מבטיח כי המקורות הכספיים אשר מביא מי מבני הזוג למערכת הנישואין ימשיכו וייחודו לו גם אם הללו מוטמעים בנכס כלשהוא אשר רכשו הצדדים. בעיקרון יכולים בני הזוג לקבוע בהסכם הממון כל דרך שהיא לחלוקת הממון שביניהם, כמו גם את "לוחות הזמנים" ואולם לא יכולים הם להתנות בדבר מזונות הילדים אשר טרם נולדו ואף לא על משמורתם.
הסכם ממון יוצר וודאות ויעילותו ומקל על הליך הגירושין, בהיותו משקף עבור בני הזוג את אותה התנהלות עתידית ובכך מונע אפשרות של יצירת לחצים של אחד מבני הזוג החפץ להקנות לו יתרון כלכלי, תוך העמדת דרישות בלתי הגיוניות לצד האחר.
יתרון נוסף של הסכם הממון בהיותו מונע את אותו "מירוץ סמכויות" של מי מבני הזוג בין ביה"ד הרבני ובין ביהמ"ש למשפחה בבחירת הערכאה הנוחה לו יותר לניהול תביעותיו הרכושיות והנו מבטיח את סמכות השיפוט לאותה ערכאה המאשרת את ההסכם.
רבים אינם מודעים לכך כי הסכם ממון גובר על חוק הירושה וההסדר הנקוב בו יבוצע כלשונו כך שגם אם עורך בן הזוג צוואה לטובת אחר במועד מאוחר יותר ומייחד לו רכוש כלשהוא אשר בהסכם הממון כבר הקנה לבן הזוג, אזי אין תוקף לתניות הצוואה והאמור בהסכם יקוים.
כל שינוי בהסכם הממון חייב להיות בכתב והוא אף טעון את אישורה של הערכאה השיפוטית אשר אישרה אותו, בפעם הראשונה.

עו"ד סיגל בילינסון שפרן, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה. בוגרת לימודי משפטים ובוגרת לימודי מדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. http://www.sbs-law.co.il

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

מעמדם של ידועים בציבור לעניין מס שבח, מס רכישה ומס מכירה

נכתב על ידי דן אבישר

חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה).
למרות זאת, לפני כארבע שנים פסק בית המשפט העליון בע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון (להלן-"הלכת עליזה לבנון") כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
פסק הדין של בית המשפט העליון בהלכת עליזה לבנון, עוסק בבני זוג אשר חיו יחד במשך שנים ארוכות כידועים בציבור. כאשר נפרדו בני הזוג הם הגיעו להסכם חלוקת רכוש לפיו בין השאר העביר האיש לאישה חנות.
העברת הזכויות בחנות תוארה בהסכם חלוקת הרכוש (אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה) כהעברה ללא תמורה, אולם חויבה ע"י מנהל מס שבח במס רכישה מלא.
ועדת הערר (בית המשפט המחוזי) קבעה כי על הגב' לבנון לשלם מס רכישה בשיעור של שליש ממס הרכישה הרגיל וזאת הואיל וראתה בהעברת הזכויות בהעברה כהעברה ללא תמורה בין קרובים אשר חלה עליה תקנה 20 לתקנות מס רכישה.
מנהל מס שבח ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון וטען כי אין להשוות את מעמדה של הידועה בציבור למעמדה של האישה הנשואה לעניין פטור והנחות ממס רכישה.
בית המשפט העליון קיבל (ברוב דעות) את הערעור תוך שהוא קובע קביעות עקרוניות ותקדימיות הנוגעות לא רק למס רכישה אלא גם למס שבח ולמס מכירה.
בית המשפט קבע כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" לעניין הפטורים וההקלות ממס בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
בית המשפט היה ער לעובדה כי בחוק ישנן הוראות מיוחדות בהתייחס לידועים בציבור והוא אומר שאין ביכולתו לבטלן ולפיכך קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים יחולו ההוראות המיוחדות של סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה (ותקנה 2 (1) לתקנות מס מכירה) ואילו לגבי כל העברה אחרת ללא תמורה של מקרקעין יראו את הגדרת המונח "בן זוג" בהגדרת "קרוב" ככוללת גם ידועים בציבור.
מן הראוי לשים לב כי להלכת עליזה לבנון יש תוצאות מרחיקות לכת מעבר לעסקאות בין בני הזוג עצמם.
תוצאות אלה נובעות מהגדרות "קרוב" השונות בחוק מיסוי מקרקעין, בתקנות מס רכישה ובתקנות מס מכירה.
לפי הגדרות אלה, הפך הידוע בציבור לפי הלכת עליזה לבנון לא רק ל"קרוב" של בן זוגו אלא גם "לקרוב" של הורי בן זוגו ושל צאצאיו של בן הזוג !
כך למשל, העברה ללא תמורה של מקרקעין מהוריה של אישה לידוע בציבור של בתם פטורה אף היא ממס שבח וממס מכירה ופטורה באופן חלקי ממס רכישה.
יחד עם זאת, נשארו עדיין לא מעט שאלות פתוחות וביניהן השאלות הבאות:
1. האם ההגדרה המאוד מסויימת של "בן זוג" המופיעה בסעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ("בן זוג המתגורר יחד אתו בדירה" - מי שעשוי לחול עליו סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ח-1965, וחי ביחד עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף בדירת המגורים הנמכרת, שנה לפחות לפני המכירה", חולשת לעניין ידועים בציבור גם על יתר הגדרות "בן-זוג" הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות לעניין פטורים והקלות ממסים ? יש לשים לב שמדובר בהגדרה מצומצמת לעומת דינים אחרים והיא מוציאה מתחולתה (לאור אימוץ ההגדרה הקבועה בסעיף 55 לחוק הירושה), בני זוג אשר עדיין נשואים באופן פורמלי לאחרים, למשל-עגונות ומסורבי גט.
2. האם העברת מקרקעין עקב הסכם פירוד בין ידועים בציבור היא עסקה החייבת בדיווח לרשויות המס אולם פטורה ממס שבח ומס מכירה באופן מלא וממ רכישה באופן חלקי, או פעולה שאינה בכלל ארוע מס עפ"י סעיף 4א לחוק שעוסק בהעברה במסגרת הליכי גירושין ? (לפחות אחד משלושת השופטים בעניין עליזה לבנון תמך באפשרות השניה).
3. האם ביטול ההפליה הינו רק לצורך קבלת פטורים והקלות ממס או שמא הוחלו על בני זוג ידועים בציבור גם החובות והמגבלות המוטלות מכח חוק מיסוי מקרקעין על בני זוג, כגון לעניין הגדרת "התא המשפחתי" לעניין פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה ?
אם יפורש המונח "בן-זוג" בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ככולל גם ידועים בציבור, אזי במקרה שלכל אחד מבני הזוג יש דירה אחת על שמו ואחד מהם ימכור אותה בפטור יאלץ בן זוגו להמתין במשך ארבע שנים עד אשר יוכל למכור את דירתו בפטור.

דן אבישר, עו"ד נוטריון ומגשר. מתמחה בנדל"ן, במיסים, בגישור ובדיני משפחה וירושה. עוסק בעריכת עסקאות נדל"ן, עריכת הסכמים, עריכת צוואות, תכנוני מס בחלוקת עזבונות, הסכמי ממון, הסכמים בין ידועים בציבור, גישור בגירושין ובעסקים משפחתיים' תכנוני מס, ייעוץ מס. מגשר מוסמך. מגשר מוסמך גם בדיני משפחה. חבר ועדת המסים של לשכת עורכי הדין בישראל. (ליצירת קשר: 03-6122111 ; dan@ybhlaw.com

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.