מדוע כדאי לערוך הסכם ממון בטרם הנישואין?

נכתב על ידי אמיר זבולון

אז למה בעצם כדאי לערוך הסכם ממון בטרם הנישואין?

הסכם ממון כשמו כן הוא , נועד להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בעת הפרוד/גירושין/פקיעת הקשר.
מהותו של הסכם הממון כלשון המלומדים הוא " לצפות את פני העתיד " .
הסכם ממון שנוסח היטב ועוגן כהלכה אכן צופה את פני העתיד ואולם, האם כל הסכם ממון חוסנו כחוסן פלדה? האם לא ניתן לעקוף מכשול זה?

לכאורה בני הזוג לעתיד לבוא, מזמנים עצמם לעתיד, מבצרים את רכושם ומסדירים את אופן החלוקה במקרה לא עלינו של פירוד. על פניו בני הזוג רשאים להסכים על כל דבר ועניין הנראה לעין בשעה זו.
ואולם, לא אחת חוטאים בשעת המעשה רבים מבני הזוג אשר אינם פונים לעו"ד אשר יסגנן ויעצב את המנגנון המתאים והראוי ביותר לאופן הפירוד העתידי לבוא ובכך למעשה הם נותרים חשופים כלעומת שבאו.....

כיום הלכה למעשה , ניתן לתקוף כל הסכם ממון אף אם אושר בבית המשפט.
טענות כמו כפייה, אי בהירות ולחץ פסול שהופעל בעת חתימת ההסכם נשמעות מדי בוקר באולמות ביהמ"ש. לא אחת מעלה הצד המבקש לגבור על המשוחה טענה לפיה ההסכם הובא לחתימתו רק כשבוע עובר ערב החתונה וגם אם באמת ובתמים כריתת ההסכם לא הייתה משאת ליבו הרי שכבר בשלב זה , מס' ימים בטרם מועד החתונה, חולקו כבר כל ההזמנות לאורחים ויש אין ספור סידורים וכך כעת אין מן המצופה ממנו לסגת אחורה וכל שנותר לו הוא אלא לחתום על ההסכם שהוצע ע"י הצד השני.


הכותב הנו עו"ד המתמחה בתחום דיני האישות .

כל הזכויות שמורות לעו"ד אמיר זבולון www.zvulunlaw.com

משרד עו"ד אמיר זבולון מתמחה בתחום דיני האישות,עזבונות ומקרקעין. http://www.zvulunlaw.com

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

השוואת תנאיהם של האבות הגרושים לאלה של האמהות הגרושות

נכתב על ידי ד"ר מוטי חיימי

מתוך שיחות ופגישות עם אבות גרושים או אבות המשלמים דמי מזונות מבלי שהתגרשו (זוגות לא נשואים) - עולה תמונה עגומה מאד מבחינת מצבם של האבות הגרושים.
1. בראש ובראשונה, קיימת אפליה קשה בכל הנוגע למשמורת על הילדים. גם אם האב מעוניין במשמורת על ילדיו, או לכל הפחות באפשרות של משמורת משותפת- אין החוק מאפשר זאת במדינת ישראל, אלא במצבים קיצוניים ביותר, וזאת בחסות החוק הדרקוני הנושא את השם -'חזקת הגיל הרך'. על פי חוק זה ילדים עד גיל 6 שנים הולכים עם האם באופן אוטומטי, גם אם האב הוא המטפל העיקרי, וגם אם האם מזניחה את הילדים ומעוניינת במשמורת עליהם רק כמכשיר לסחיטת כספים מהאב.
2. יתר על כן, האבות הגרושים בישראל, בתוקף חוקים מתקופת המנדט, נאלצים לשאת בעול כבד מבחינת דמי המזונות מדי חודש. לעתים , דמי המזונות מגיעים לכדי 2000-3000 ש"ח ויותר לכל ילד. במידה וישנם כמה ילדים, הרי שפעמים רבות הסכום מגיע לכלל משכורתו החודשית של האב.
3. לדמי המזונות יש להוסיף גם 'דמי מדור' ,כלומר השתתפות של האב בדמי השכירות של הדירה בה מתגוררים האישה והילדים. לכך מתווספות הוצאות נוספות כמו הוצאות רפואיות 'חריגות', השתתפות בחוגים, ועוד.
4. למרבה התדהמה, גם במקרים הבודדים בהם האב זוכה במשמורת על ילדיו, או במשמורת משותפת, הרי שהאב עדיין נאלץ לשלם לאם דמי מזונות מדי חודש עבור הימים הבודדים בהם האישה רואה את הילדים.
5. כאילו לא די בכך, הרי שהאם זוכה ,באופן אוטומטי לתשלום מהביטוח הלאומי עבור קצבת הילדים, וזוכה להקלות והטבות רבות על כך שלכאורה הינה משפחה 'חד הורית' . מדוע האישה הגרושה , נחשבת כמשפחה חד הורית?- הרי לילדים עדין יש 2 הורים, והאב הוא זה שמממן אותם !!! מדובר בחוצפה שרק מדינה כמו ישראל יכולה לשאת- אין כל חשיבות, מבחינת ההגדרה, אם מי שמממן את האם והילדים הוא למעשה האב, שקורס תחת הנטל!!!
6. בין יתר ההטבות לה זוכה האם הגרושה ישנן הטבות בארנונה, הטבות במס הכנסה, הנחה ברישום לבית הספר, ועוד הטבות רבות אחרות.
7. לא מפליא איפוא כי שיעור הגירושין בישראל הינו כל כך גבוה, וברוב המקרים- מי שיוזם את הגירושין הוא האישה, שזוכה למשכורת חודשית נוספת קבועה, ולהטבות מפליגות מהמדינה. במקום שהמדינה תעודד זוגות להישאר נשואים, הרי שמי שמקבל את העידוד - הוא הנשים היוזמות הליכי גירושין בקלות כל כך רבה.
8. מצערת מאד העובדה כי בישראל, לגברים הגרושים אין למעשה קול המייצג אותם. זאת- בניגוד לשדולות הנשים ולחברות הכנסת ה'פמיניסטיות' שדאגו במשך שנים לגרום לאפלייה כל כך קשה בתנאי גברים ,באמתלא של דאגה לנשים המסכנות. מפליא כי אותן שדולות נשים וחברות כנסת מתחסדות ,שתחושת הצדק והשוויון בגרונן , לא זועקות על אי השוויון הקשה הזה בתנאיהם של הגברים הגרושים ביחס לאלה של הנשים הגרושות. הדבר היחיד ששדולות הנשים טרם עשו, הוא לדאוג שלכל אישה גרושה ,'חד הורית' לכאורה, תהיה גם מטפלת פיליפינית צמודה, ועדיף שגם היא תמומן מכספו של הבעל המסכן.
9. מין הראוי , לכל הפחות, להשוות את תנאיהם של האבות הגרושים, או אבות אחרים המשלמים דמי מזונות, לאלה של הנשים הגרושות, הקרויות בטעות 'חד הוריות' . הטבות אלה כוללות הטבות במיסי העירייה המקומיים (מים ,ארנונה, חינוך) וכן הקלות במס הכנסה. מאחר והאבות הגרושים הם אלה שנושאים בעיקר הנטל לאחר הגירושין ,ראוי לתת להם אף הטבות נוספות על אלה שהוזכרו. (אולי הטבה בלקיחת משכנתא וכד').

ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים, מומחה בהמטו-אונקולוגיה -ילדים, פעיל בתנועת הורות-שווה

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

משמורת משותפת

נכתב על ידי ד"ר מוטי חיימי

מאמר-


משמורת משותפת- הפתרון הראוי ביותר בעת גירושין

בשנים האחרונות, בד בבד עם עליית מעמד האישה ועם שאיפתה להתקדמות, מימוש עצמי ושוויון, עולה קולם של אבות רבים, המבקשים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם. אך, ראה זה פלא, כשבני זוג מתגרשים, עדיין שמור עפ"י חוק התפקיד המסורתי של הטיפול בילדים לאם. מה שמפליא אף יותר מכך, היא העובדה שנשים רבות, מסתייעות בחזקת הגיל הרך ובהשלכותיה, תוך השפעה על שיקולי המערכת השיפוטית ועל פקידי/ות הסעד, על מנת לפגוע ביחסי אבות וילדיהם ולא לאפשר לילדים קשרים תקינים וקרובים עם אביהם. המוח והנפש האנושית, עדין לא מקבלת בזרועות פתוחות, את האב המבקש לגדל את ילדיו לא פחות ולפעמים אף יותר מן האם. קיימות דעות קדומות באשר למצבו הנחות של האב, ככל שהדברים נוגעים לענייני המשמורת במדינת ישראל, הן מבחינה חוקית והן מבחינה חברתית סוציולוגית ופסיכולוגית. עדין אב, כקונספט חברתי, מוטמע עמוק בלבבות האנשים באשר הם, כאיש חסר זכויות כמעט ואפילו פתאטי, במידה וינסה לדרוש להיות שותף בחיי ילדיו במלואם.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות משמורת פיזית משותפת תפסה תאוצה והפכה להיות פופולארית יותר ויותר כדרך ראויה לטיפול בילדים בעקבות גירושים.
אחת הסיבות לכך ששיטה זו הפכה נפוצה לאחרונה נובעת מכך שגברים ונשים מכירים יותר ויותר בחשיבותו של האב בחיי הילד. כיום, יותר גברים רוצים לקחת חלק מרכזי בחיי ילדם, והאבות אינם מסתפקים יותר בביקור דו שבועי כשבידי האם משמורת בלעדית. סיבה נוספת לעליה בפופולאריות מתייחסת לעליה במספר האמהות החייבות לעבוד במשרה מלאה.
במקרים מסוימים האפשרות של משמורת משותפת היא אמצעי למניעת מאבקי משמורת מתישים וארוכים שבסופם אין זוכה אמיתי .
העקרונות עליהם מושתתת תפיסת המשמורת המשותפת:

עקרון טובת הילד:

החלטה לגבי מי הוא ההורה המשמורן היא מההחלטות הקשות שצריך בית המשפט לקבל. העיקרון המדריך את בית המשפט בנושא קביעת הזכות למשמורת הוא עיקרון טובת הילד.
המושג טובת הילד - או אינטרס הילד - הינו מושג כללי, ושומה עליו על בית-המשפט לשוקלו לגופו בכל עניין ועניין הבא לפניו ואשר כרוך בו עניינו של קטין. השיקול של טובת הילד אינו שיקול תיאורטי, שיקול כללי תלוש-מן- המציאות, ולעולם יעמיד שופט נגד עיניו את טובתו של הילד עליו נסוב הדיון.
כדברי כבוד שופט בית המשפט העליון מ.חשין בבג"ץ 5227/97, שם נאמר בין השאר כדלקמן : "אין חולקים על היותו של עקרון טובת הילד - לחלופין: זכות הילד - עקרון-על, והשאלה אינה אלא מה היא אותה טובה, מה תוכנה של אותה זכות. שהרי המושג טובת הילד, זכות הילד, הוא מושג טעון - בערכים, ברגשות, בהשקפות עולם - ועשויים להתגלע חילוקי-דעות באשר לתוכנו, בין על דרך הכלל בין במקרה פלוני נתון. . . כך ככלל, לא-כל-שכן שהכרעה בטובת הילד הינה, על הרוב, שקילת העדיפויות היחסיות בנסיבותיו של עניין פלוני ובחירת הרע במיעוטו. . . יחד-עם-זאת, ולמרות שטובתו של ילד - בנסיבותיו של עניין פלוני - עשויה להיות שנויה במחלוקת בתום-לב, דומה כי נוכל להתאחד כולנו סביב נוסחה כללית ולפיה הליבה של טובת הילד, הלוז של טובת הילד, היא זכותו של הילד כי תישמר בריאותו הגופנית והנפשית, כי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים. זו זכות-יסוד הקנויה לכל בוגר - כי לא ייפגע לא בגופו ולא בנפשו - וזו זכותו של הילד שאינו אלא איש קטן."
טובת הילד הינו מושג מורכב ביותר הכולל שיקולים בדבר מסוגלות ההורים לטפל בילד, ותנאי החיים הצפויים לילד מבחינה כלכלית, רגשית, תרבותית, דתית, וכו'. טובתו של הילד פורשה כזכותו של הילד לבית אוהב ויציב, המאפשר אחזקתו, חינוכו, וקשר מתמשך עם ההורה שאינו בעל המשמורת בילד (Howell and Toepke, 1984).
נראה כי הגורם המרכזי בשאלת המסוגלות הוא היכולת להבטחת סביבה יציבה ומתמשכת מבחינה רגשית, כלכלית וחברתית לילד.
נושא טובתו של הילד מוגדר יותר לפי יכולתם של ההורים לענות על צרכיו של הילד כפי שהחברה מבינה אותם ואין דגש על הערכת צרכיו של הילד הספציפי. גישה זו עלולה להיות שנויה במחלוקת.צריך לשים לב כי גישת האלטרנטיבה הפחות הרסנית לילד, המחייבת הורה משמורן אחד, אינה בהכרח הגישה הרצויה ביותר עבור הילד.

ההשפעה השלילית החמורה של הסכסוך בין ההורים על ילדיהם:

ממחקר אשר ערכה ד"ר ג'ואן קלי, פסיכולוגית מקליפורניה, בעניין ילדים להורים גרושים, עולה בין היתר, כי ככל שעצמת הסכסוך הזוגי גדלה, גדל הסיכוי לבעיות התנהגות ודיכאון בקרב ילדי בני הזוג. הדבר תקף הן לילדי הורים נשואים והן לילדי הורים גרושים. השפעות אלה, ניכרות אף בגיל הבגרות, כך שמבוגרים המדווחים על קונפליקט זוגי קשה בין הוריהם, ביטאו באופן משמעותי יותר בעיות התנהגות ודיכאון, מאשר מבוגרים, אשר גדלו כילדים להורים אשר יחסיהם הזוגיים תקינים. לעומת זאת, הורים המפגינים יכולת זוגית, גם אם לא מלאה לפתרון סכסוכים ביניהם, מפחיתים את רמת המתח והחרדה שילדיהם נתונים בה.

חשיבות האב בחיי ילדיו שווה לזו של האם והשלכות ניתוקם של ילדים מאביהם
מחקרים בפסיכולוגיה במהלך כעשרים השנים האחרונות, מצביעים על כך, שחשיבות האב בחיי ילדיו היא גדולה לא פחות מזו של האם. לבו של אב, אינו שונה במאומה מליבה של אם. חשיבותו של האב בחיי ילדיו, הנה כבר בגדר ידיעה שיפוטית וכאמור, עולה ממחקרים פסיכולוגיים רבים, מזה שנים רבות. להלן 3 דוגמאות:
במאמרו של ד"ר ניל קלטר: EFFECTS OF DIVORCE BOYS VERSUS GIRLS בו תואר מחקר קליני, נמצא כי בנים להורים גרושים, אשר נשארו לרוב במשמורתה של אמן, נפגעה התפתחותם הגברית, בשל חוסר באב, בדמות גברית, אשר השפיעה עליהם בנושא הגבריות. נמצאה אצל בנים אלו, נטייה להתנהגות מעין עבריינית, וקושי לשלוט בדחפיהם. החוקרים קובעים, כי לבנים, דרושה הזדהות חיובית מוצקה עם אבותיהם, על מנת להפנים שליטה על התנהגותם. מיעוט המגע עם האב, מסביר את התנהגותם המעין עבריינית של הבנים הללו. במחקר זה, נמצאו לרוב, בנים זועמים, אשר נהגו להתנגד לסמכותן של אמם ושל מורתם וכמו כן, היו הרבה יותר מעורבים בתגרות בביה"ס.
במאמרה שלJOAN.B.KELLY -THE DETERMINATION OF CHILD CUSTODY IN THE USA
נאמר בין השאר כי בעבר, מקרי הגירושין, היו בעיקר במקרים קיצוניים של נטישה, אלכוהוליזם, מחלות נפש, הזנחה וכיוצ"ב. על כן, בנסיבות אלה, כלל לא הייתה ציפייה, כי האב ישמור על קשר רציף ועמוק עם ילדיו. מחקרים רבים, הדגישו את חוסר שביעות הרצון החריפה של ילדים, בגין הביקורים המוגבלים שנכפו עליהם, עם אבותיהם את עצבותם בגלל האבדן של קשר תכוף ואת ההפחתה במהלך הזמן של חשיבות האב, כאשר הקשר הוגבל. הילדים שהיה להם קשר טוב עם אביהם, חשו שזה בלתי נסבל לראות את אביהם כה מעט, ללון בביתו רק פעמים עד ארבע פעמים בחודש והילדים הצעירים יותר חשו תחושת פחד, כי אביהם נטש אותם.
לאור התוצאות החוזרות של מחקרים בנושא, הורחבו במהלך שנות השמונים, הסדרי הראיה. היום, כאשר במרבית ממדינות ארה"ב, קיימת מערכת לחינוך הורים מתגרשים, מדגישים בפניהם, את ההשפעה שיש לגירושין, את הקונפליקט שנוצר אצל הילדים בעקבות הגירושין ואת חשיבות הרציפות וההמשכיות של הקשר של הילדים, עם שני הוריהם, לאחר הגירושין.

במאמר בשם Joint custody : bonding and monitoring theories מאת Margaret F Brinig ו -F.H.Buckley , אומרים השניים, אשר ביצעו מחקר בנושא המשמורת המשותפת כדלקמן: במשמורת משותפת, לשני ההורים יש גישה לילדיהם והם חולקים את האחריות ואת המחויבויות המשותפות לגידולם. במשמורת משותפת , ישנה הפחתה של כאב הגירושין עבור ילדים. לעומת זאת, מצב של משמורת בלעדית, יכול להיראות כמו מותו של ההורה הלא משמורן ובמובנים רבים, זה אכן כך. הילד יאבד את הדרכתו ואת תמיכתו הרגשית של ההורה הלא משמורן ולעיתים גם את תמיכתו הכספית. משמורת משותפת, למרות שהיא אינה כמו המשך נישואי ההורים, מקלה על הקשיים הללו שהילד חווה ומכינה אותו טוב יותר לחיים כמבוגר."

עקרון הזכות הטבעית של כל הורה על ילדיו ולכל ילד- להוריו.

זכותו הטבעית של ההורה והאב על ילדיו, נזכרת בע"מ 377/05 399/05, בו קובע המשנה לנשיא השופט מ.חשין, כדלקמן : " על כל אלה נזכור, כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות. זכות מן הטבע היא - יש שקוראים אותה "קול הדם" - ומקורה ב"קיומו של אינסטינקט שבאדם, אותו אינסטינקט של הישרדות ושל המשכיות, אינסטינקט שראשיתו בצורך הדוחק להורות, המשכו בשמירת הורים על ילדיהם בעודם חסרי הגנה (והוא האינסטינקט שבחיה), המשך-המשכו בדאגת הורים לילדיהם משבגרו, וסופו ברצונם של הורים להיטיב עם ילדיהם לאחר-מות"

עיקרון השוויון:

חזקת הגיל הרך מנציחה אי-שוויון בחוק, שאין לו כל הצדקה מקצועית כאמור, וגם לא הצדקה מוסרית, באשר הוא יוצר הפלייה על בסיס מגדרי בין ההורים.

חזקת הגיל הרך פוגעת בחופש העיסוק של האם:

השלכות שליליות נוספות ל"חזקת הגיל הרך", הנן כלפי האמהות. סעיף זה פוגע בחופש העיסוק של הנשים ? האמהות. אישה המבכרת לממש את חופש העיסוק שלה, עלולה למצוא את עצמה מנודה מן החברה, מה גם, שעל פי החוק כאמור לעיל, יקשה עליה הרבה יותר מאשר על הגבר, בהיותה אם גרושה, להפנות את משאביה לקריירה בה היא חפצה, מאחר ורוב הטיפול וגידול הילדים מוטל עליה, לא רק כמוסכמה חברתית נוקשה, אלא אף על פי חוק.

הפחתת תסמונת הניכור ההורי:

תסמונת הניכור ההורי (PAS) היא הפרעת ילדות שמופיעה כמעט באופן בלעדי בהקשרי מאבקים על חזקת הילד. בהפרעה זו, הורה אחד (ההורה המנכר, הורה גורם-PAS) גורם למסע השמצה נגד הורה השני (ההורה המנוכר, הקורבן). בהפרעה זו, מופיעות לא רק שטיפות-מוח ע"י הורה אחד כנגד הורה השני; אלא גם נוצר מצב בו הילד מייצר טענות נגד ההורה המנוכר כדי לתרום להשמצה של ההורה המנכר. מכיוון שאמהות הן בד"כ המטפל העיקרי של הילד, ילדים יותר נוטים לצדד עם האם במאבקי חזקת-ילדים.




לסכום- מה הם יתרונות המשמורת המשותפת?

1. משמורת משותפת מפחיתה את התחושה הטראומטית של אבדן שהילד חש לעיתים קרובות כאשר אחד ההורים עוזב את הבית. ג'ודית וולרשטיין, שביצעה את מחקר האורך המקיף ביותר על השפעת גירושים על ילדים, מצאה שעשר שנים לאחר הגירושים, ילדים שנתאפשרה להם גישה מתמשכת (קבועה) לשני ההורים נטו פחות לתחושות של אבדן, דחייה, וערך עצמי נמוך. עובדים סוציאליים העובדים עם ילדים להם גישה להורה אחד בלבד, מצאו שהם מביעים את כעסם בדרכים חבויות וגלויות גם יחד. הם היו יותר דיכאוניים, מכונסים בעצמם, לא מתקשרים, ועם יותר סימפטומים גופניים.
2. ילדים יוצאים נשכרים כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים. כאשר ההורים שבעי רצון במידה סבירה מהסדרי המשמורת, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם, במגוון נושאים, גבוה יותר. הסיכוי למניפולציה מצד הילדים יורד, ובמקביל הם לומדים שניתן לפתור קונפליקטים בצורה תרבותית. מחקרים מראים שזוגות שפנו לגישור, ולא לסיוע משפטי ועורכי דין, החליטו על משמורת משותפת ביחס של 2 ל- 1. בספר " Mom?s House, Dad?s House (הבית של אמא, הבית של אבא)" כותבת ד"ר איזולינה ריצ'י "כאשר ילדים חופשים לאהוב את שני ההורים ללא קונפליקט ביחס לנאמנות, כאשר יש להם גישה לשני הוריהם ללא פחד לאבד אחד מהם, הם יכולים להמשיך ולהשקיע את מירב מרצם בגדילה והתבגרות, ובהתאם ללוח הזמנים".ברברה האוזר, עובדת סוציאלית בעלת 20 שנות ניסיון בהערכת הורים בתהליכי התדיינות משפטית, כותבת: "להורים אין מושג עד כמה הם פוגעים בילדיהם כאשר הם דוחפים את הילד להעביר ביקורת על ההורה האחר".
3. מגורים בשני הבתים מאפשר לילדים לשמר מערכת יחסים הדוקה עם שני ההורים. כאשר שני ההורים זמינים, הילדים נחשפים לדרך הייחודית בה כל אחד מהם מנחה, אוכף משמעת ומביע אהבה. יתרון נוסף הוא העובדה שההורים משמשים דוגמא ומודל חיקוי בכך שהאב מטפח ואוהב והאם לוקחת פיקוד ואחריות.
4. משמורת משותפת מאפשרת לילדים "זמן נורמלי" עם כל אחד מההורים. כאשר לאם משמורת בלעדית, "אבות סוף שבוע" מרעיפים לעיתים קרובות על ילדיהם שלל פעילויות ומתנות יקרות במטרה לפצות על הזמן האבוד. התנהגות זו גורמת לטינה אצל האמהות המרגישות שבחלקן נשאר התפקיד הפחות מזהיר של הצבת גבולות ומשמעת. ואף יותר מכך, אמהות עם תקציב מצומצם חשות מרומות משום שאין באפשרותן להיות נדיבות באותה מידה.
5. פחות עימות ופחות עוינות בין ההורים:
פתרון זה של משמורת משותפת יביא לכך שאין מנצח ואין מפסיד-דבר שיועיל לשני ההורים לתפקד טוב יותר לאחר הגירושין ,בכל הקשור לילדים ,בהרמוניה ובכבוד הדדי.דוגמא לשיתוף פעולה משופר יותר בין ההורים במצב של משמורת משותפת ניתן לראות מכך שדמי מזונות משולמים במלואם ב- 75% מהמקרים הללו, בהשוואה ל- 46% כשהמשמורת היא בלעדית.

מאת: ד"ר מוטי חיימי, MD מומחה ברפואת ילדים ובהמטו- אונקולוגית ילדים, פעיל בתנועת "הורות שווה"

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.