נישואים מעורבים

נכתב על ידי עו"ד טלי אויזרוביץ

המושג "נישואי תערובת" מתאר בני זוג אשר ערכו "אקט נישואין" ואחד מבני הזוג אינו יהודי.
יהודים יחשבו בדת היהודית גם אם היו פעם יהודים והמירו את דתם לדת אחרת. באם בן זוג יהודי אשר שינה את דתו לנוצרי או מוסלמי ונושא לאשה יהודיה, אזי התרת הנישואין תבוצע ע"י גט בלבד.
מקום עריכת הנישואין בארץ או בחו"ל מגדירה האם הנישואין תקפים.
נישואי תערובת שנערכו בארץ:
לנישואין כאלו אין כל תוקף והם בטלים. נישואין של יהודי ויהודיה מחויבים להיערך בישראל ועל פי דין תורה, זאת על פי חוק של בית הדין הרבני. לפי דיני התורה אסור ליהודי או ליהודיה להתחתן עם בת או בן זוג מדת אחרת ולכן אין כל תוקף לנישואין כאלו.
נישואי תערובת שנערכו בחו"ל:
המקרים נחלקים לשניים ? כאלו שנידונים בבית הדין הרבני וכאלו שנידונים בבית משפט אזרחי.
בבית הדין הרבני שאלת הנישואין נידונה על פי המשפט העברי. על פי המשפט העברי דיני ישראל חלים בכל מקום לא רק בישראל ולכן הנישואין אינם תקפים גם אם נערכו בחו"ל. במקרה בו בן הזוג היהודי אשר התחתן עם בת זוג מדת אחרת מבקש מבית הדין הרבני להתחתן עם בת זוג אחרת, בית הדין יתיר זאת מאחר ונישואיו הראשונים אינם תקפים.
לעומת בית הדין, בית המשפט האזרחי נוהג על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. ישנם מצבים שונים רבים וכל מקרה נידון לגופו ונקבע על פי התקפות של אופן ביצוע הנישואין והכשרות של שני הצדיים להינשא לפי הדין שחל עליהם.
התרת נישואי תערובת:
כאשר בני זוג נישאו בחו"ל נישואי תערובת קיימות שתי בעיות: באיזו ערכאה שיפוטית תדון התרת הנישואין ועל פי איזה דין תדון הערכאה שתבחר.
סמכות השיפוט לצד היהודי נתונה לבית הדין הרבני, סמכות השיפוט לצד המוסלמי נתונה לבית הדין השרעי. אזי בנישואי תערובת של יהודי ומוסלמית למי הסמכות לדיון?
על פי החוק בישראל מי שקובע את סמכות השיפוט הוא בית המשפט העליון. באם בית המשפט העליון מסמיך את בית המשפט למשפחה לדון בהתרת הנישואין, אזי הדין על פיו יתנהל המשפט הוא על פי הדין החל במקום בו נערך הנישואין.

משרד עורכי דין טלי אויזרוביץ, מתמחה בתחום דיני משפחה: גירושין , ידועים בציבור , הסכמי ממון, נישואין אזרחיים, ירושות, צוואות ועוד. http://www.divorce-online.co.il/index.php

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

שינוי מגמה במשמורת ילדים

נכתב על ידי עו"ד טלי אויזרוביץ

אהבתו של יעקב לבניו, בעשיית כותנת פסים ליוסף או בסירובו למסור את בנימין לאחיו שיורידוהו מצרימה, פן "ועזב את אביו ומת אביו מצרתו", שימשה הוכחה בהלכה היהודית להעדפת משמורת האב על בניו.

בהלכה היהודית, עדיפות האב למשומות ילדים הינה ברורה ומודגשת, ולאם כמעט ואין עדיפות להחזיק בבן או בבת אפילו כשהם קטנים ביותר, זאת בניגוד ל"חזקת הגיל הרך", המעדיפה את משמורת האם, כעניין אוטומטי כמעט, וקובעת כי עד גיל שש יהיו הילדים אצל האם, למעט אם יש חומר ראיות, כי אינה מסוגלת להחזיקם.

המכנה המשותף בין ההלכה היהודית לחוק האזרחי, נמצא בדברי הרמב"ם:

"שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישים אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אימו. ואחרי שש שנים יש לאב לומר: אם הוא אצלי, אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו, לא אתן לו מזונות. והבת אצל אימה לעולם ואפילו לאחר גיל שש."

דברי הרמב"ם, הם המשמשים יסוד להכרעות בתי הדין הרבניים בפסיקותיהם בשאלת החזקת ילדים, ובהכרעת השאלה בדבר טובת הילד, והם אלו המשמשים בסיס ל"חזקת הגיל הרך" המודרנית, האזרחית-חילונית, המצויה בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

על פי הגישות האזרחית וההלכתית, יש לסטות מחזקת הגיל הרך, כאשר יש ראיות שהאם אינה מסוגלת להחזיק בילדיה. כן, אין קורלציה בן זכות הילד למזונותיו לבין משמורתו. הילד זכאי למזונותיו מאביו גם אם אינו גר עימו, ואין האב יכול להתנות את תשלום המזונות בכך שיהיה הבן אצלו.
יש להדגיש כי ס' 25 לחוק, אינו מבדיל בן בן לבת, כפי שמבדיל הרמב"ם.

לעניין משמורת האב על הבת, פורשו הדברים בהלכה, שהעדפת האם היא רק במאבק מול אחרים (כשאין אב), אולם במאבק מול האב, אין לאם עדיפות על האב וזכותו להחזיק בביתו ברורה.

שיקול מכריע נוסף בבתי הדין הרבניים הוא, שהבן ראוי יותר שיהיה אצל האב כיוון שהוא שייך לו בענייני חובותיו על חינוכו ולימודו, אבל אם אצל האב יתקלקל הבן בעיני היהדות ואילו אצל האם יחונך ביהדות ובייחוד בילד בן שש שנים ומעלה, בית הדין יכריע לפי מצב ההורים, בענייני החיים בכלל, ובענייני יהדות בפרט.

בימים אלו נשקלת בכנסת הצעת חוק להורדת חזקת הגיל הרך, המצויה בסעיף 25 לחוק, מגיל שש לגיל שלוש שנים.
הצעה זו מתבססת על הדרישה לשוויון בן המינים, שלפיה, הזכות למשמורת על ילדים קטנים צריכה להיות שווה לאב ולאם משום שאין הבדל ביכולת ובכשרות של מי מההורים.
הפחתת גיל חזקת הגיל הרך, תגרום לכך, שבכל מקרה שבו אין הסכמה בן ההורים, יקבע בית המשפט מי יקבל לחזקתו את הילדים.

המתנגדים להצעה טוענים כי טענת השוויון מחטיאה את המטרה שכן, בישראל בעיות של מעמד אישי מתנהלות גם בבתי הדין הרבניים. הגט ניתן בהסכמת הגבר ולכן נפוצה התופעה של סחיטת הנשים כחלק מקבלת ההסכמה הזאת. לא אחת נדרשת אישה, הנחותה כלכלית בדרך כלל, לוותר על חלק ממזונותיה והרכוש המגיע לה, הנמצא בשליטת הגבר, כתנאי להסכמת הבעל לתת לה גט. הפחתת גיל החזקה יכניס גם את נושא המשמורת למחלוקות וישמש כגורם לסחיטה. על כן, דרישת השוויון הרשמי וויתור על היתרון היחידי לכאורה שיש לאישה, תפגע בשוויון.

מן הצד השני טוענים המבקשים להפחית את גיל החזקה, כי במדינה מתוקנת ושוויונית אין זה ראוי לפעול בהתאם לחזקות אוטומטיות ויש לאפשר לכל אב המבקש לגדל את ילדיו, והבטוח ביכולתו לספק לילדיו את צרכיהם הנפשיים, את ההזדמנות להביא רצונו זה בפני בית משפט, אשר יבחן את מסוגלותו, שייתכן ומתאימה יותר ממסוגלות האם.

עורכת דין טלי אויזרוביץ מומחית בתחום דיני משפחה בעלת משרד עורכי דין העוסק בנושאי גירושין, ידועים בציבור, הסכמי ממון, ירושות וצוואות. http://www.divorce-online.co.il/index.php

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

כספי פרישה מוקדמת בגירושין ? האם מהווים פנסיה ברת איזון?

נכתב על ידי זהר נוה

כספי פרישה מוקדמת בגירושין ? האם מהווים פנסיה ברת איזון?

מאת עו"ד זהר נוה

אזרחים רבים במדינת ישראל מועסקים ע"י גופים ציבוריים כגון חברת אל ? על, בזק, משרדי ממשלה כמו גם ארגונים וחברות פרטיות בהן מתקיימות מפעם לפעם תוכניות של פרישה מוקדמת של עובדים לפני הגיעם לגיל הפרישה החוקי, 67 לגברים ו ? 65 לנשים.

יש להבין שמשמעותה של הפרישה המוקדמת היא יציאתו של העובד לגמלאות ממקום עבודתו על סמך הסכם כתוב וחתום בינו לבין המעסיק ויחד עם הפרישה, משולמים לו כל הכספים והזכויות הסוציאליות שנצברו על שמו במשך כל שנות עבודה ולרבות פיצויי פיטורין, כאשר בנוסף לכך, משלם המעסיק לעובד הפורש תשלום חודשי קבוע עד להגיעו לגיל הפרישה החוקי.

סיטואציה זו, כאשר נבחנת במקרה של גירושי העובד, דורשת בחינה האם הכספים המשולמים לעובד הפורש מדי חודש בחודשו מהווים "פנסיה" והאם במקרה של גירושין, הם נכללים במצבת הרכוש המשותף של בני הזוג לצורך חלוקתם ביניהם באיזון משאבים.

הנחת היסוד

בתי המשפט הישראלים, הכירו זה מכבר שפנסיה המשולמת לאחד מבני זוג, מהווה נכס אותו יש לאזן ביניהם במקרה של גירושין או חלוקת רכוש. התייחסות בתי המשפט אינה רק לכספי הפנסיה המשולמים למי מבני הזוג, אלא גם ביחס זכויות פנסיה וזכויות פרישה אחרות המגיעות לבן הזוג ואין זה משנה אם זמן מימוש הזכויות הגיע או שהוא עתידי.

בפסק הדין אורון נ' אורון (ע"א 964/92) נקבע ע"י ביהמ"ש שפיצויי הפיטורין ופנסיה מהוונת מהווים חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. החלטה דומה התקבלה גם בפסה"ד לידאי נ' לידאי (ע"א 809/90), אבנרי נ' אבנרי (ע"א 6557/95) וקוטלר נ' קוטלר (ע"א 1937/91).

בפסק הדין חסל נ' חסל (ע"א 5640/94) קבע ביהמ"ש כי במקרה בו נעשתה ההשקעה העיקרית, כספית או אחרת בנכס משותף, בתקופה שטרם תמה השותפות, הפירות להשקעה זו, ככל שניתן לייחס אותם להשקעה, יכללו בתחומי חזקת השיתוף ולכן הם ברי איזון במקרה של גירושין.

יתרה מכך, בתמ"ש (תל אביב) 39423/02 נקבע ע"י ביהמ"ש כי לאור העובדה שנותקו יחסי עובד ומעביד בין העובד הפורש לבין מעסיקו וכל זכויות העובד מוצו במסגרת הפרישה המוקדמת, הרי שהכספים אותם הוא מקבל מדי חודש בחודשו ממעסיקו לשעבר מהווים נכס בר איזון.

המשותף לכל פסקי הדין האמורים היא העובדה שבעת הפרישה המוקדמת, היו בניה"ז עדיין נשואים זה לזו, גם אם חלקם היו פרודים, והליכי הגירושין ביניהם טרם הסתיימו ועל כן, כספי הפרישה המוקדמת נספרו כחלק מהרכוש המשותף אותו יש לאזן בין בני הזוג.

אבל, מה קורה כאשר בני הזוג התגרשו זה מזו ורק כעבור תקופה ארוכה ויתכן אף לאחר מספר שנים, יוצא אחד מבני הזוג לפרישה מוקדמת ? האם הכספים המשולמים לו נחשבים ל"פנסיה"? האם יש לחלק אותם בין בני הזוג כרכוש משותף בר איזון? לשאלה זו אין תשובה פשוטה.

פנסיה ופנסיה מוקדמת

1. עיון בחוקי מדינת ישראל מגלה כי אין הגדרה אחת למילה "פנסיה" היות ומדובר במושג כללי המוכר לכלל הציבור כתשלום כספי המשולם לעובד עם יציאתו לגמלאות. הגדרה למונח זה ניתן למצוא בתקנות קרן הפנסיה המקיפה בה נקבע:

"פנסיה ? סכום כסף חודשי, שהקרן תשלם מדי חודש בחודשו לזכאים לכך, בהתאם".
תקנות אלו קובעות גם כי הפנסיה, כהגדרתה לעיל, תשולם החל מגיל הפרישה וממועד הפרישה:

"גיל הפרישה ? גיל פרישה 65 שנה (גיל הפרישה הועלה כידוע ל ? 67 לגבר ול ? 60 לאישה)
מועד הפרישה ? החודש בו פרש החבר לפנסיית זיקנה"

פנסיית זיקנה הוגדרה:

"תשלום חודשי המשולם לחבר אשר הגיע לגיל הפרישה, למשך כל חייו" (ראה גם הלכות הגמלאות של קרן הגמלאות המרכזית).

2. כדי שניתן יהיה להבין את ההבדל בין פנסיה לבין פנסיה מוקדמת, אנו פונים לסע' 345ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה ? 1995, הקובע:

"פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלק".

3. כלומר, התנאים לתשלום פנסיה לעובד היא יציאתו לגמלאות בגיל הפרישה החוקי כאשר תשלומי הפנסיה ישולמו לו במשך כל חייו. במילים אחרות, תשלומי פנסיה מוקדמת, או כפי שאנו מבקשים לראותה, פרישה מוקדמת, משולמים לעובד עם יציאתו לגמלאות אך לא למשך כל חייו, אלא רק עד הגיעו לגיל הפרישה החוקי כאשר במועד זה, יפסקו תשלומי הפרישה המוקדמת ויחלו תשלומי פנסיית הזקנה.

בנוסף, יש לזכור כי במקרים רבים, במסגרת פרישה מוקדמת של עובד ממקום עבודתו, מהתשלומים החודשיים מופרשים עבור העובד כספים לקרן הפנסיה ממנה יקבל הוא את פנסיית הזקנה שלו עם הגיעו לגיל הפרישה החוקי.

המסקנה המתבקשת היא שהתשלומים החודשיים המשולמים לעובד עם יציאתו לפרישה מוקדמת, אין לראות בהם פנסיה אלא תשלומי פרישה מוקדמת אולם לאור העובדה כי בפסקי הדין שהוזכרו לעיל, בעת הפרישה המוקדמת, היו המתגרשים עדיין נשואים זה לזו, קיבלו בתי המשפט את ההנחה כי המדובר בכספים המהווים חלק מהרכוש המשותף אותו יש לחלק בין הצדדים.

ומה קורה לאחר הגירושין?

פ' ו ?ס' התגרשו על סמך הסכם גירושין שנערך ביניהם. בהסכם זה נקבע שכל זכויותיו הפנסיוניות של פ' ממקום עבודתו יחולקו בין הצדדים באופן שווה. כשנה וחצי לאחר הגירושין, הוצע לפ' ע"י מעסיקו לצאת לפרישה מוקדמת ולאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים, נחתם ביניהם הסכם לפרישה מוקדמת ופ' יצא לגמלאות. בעקבות כך, ס' הגישה תביעה כנגד פ' לתשלום מחצית התשלומים החודשיים שפ' מקבל ממעסיקו לשעבר בטענה כי המדובר בכספי פנסיה להם היא זכאית מתוקף הסכם הגירושין.

השאלה העיקרית אותה יש לבחון היא מתי החלו המגעים בין העובד לבין מעסיקו ביחס לפרישה המוקדמת. אם מגעים החלו בתקופה בה היה העובד עודנו נשוי או בסמוך לגירושיו, הרי שהסבירות שבית המשפט יכיר בכספי הפרישה המוקדמת כחלק מהרכוש המשותף אותו יש לחלק. אין זה אומר בהכרח שבמקרה בו המגעים כמו גם חתימת הסכם הפרישה המוקדמת נעשו זמן רב לאחר הגירושין, תשלומי הפרישה המוקדמת לא יוכרו כחלק מהרכוש המשותף, אולם הפסיקה חלוקה בעניין זה.

במסגרת תמ"ש (ב"ש) 13081/99 קבע ביהמ"ש שיש לבצע הבחנה בין תשלומים הנעשים לפני גיל הפרישה החוקי לבין אלו הנעשים לאחר גיל זה. ביהמ"ש קבע:

"אין דין התשלומים עד גיל 65 כדין התשלומים שלאחריו. התשלומים לאחר גיל 65 הם פנסיה, זכויות סוציאליות בגדר נכסים הנכללים בהילכת השיתוף..ואילו התשלומים עד גיל 65 הם תחת משכורת משום סיום העבודה קודם לגיל 65. זו אינה הטבה מתקופת העבודה אלא חלק מתנאי ההעסקה שאלמלא הם היה העובד ממשיך לעבוד".

גישה זו קיבלה חיזוק נוסף ע"י ביהמ"ש המחוזי בתיק אסייג נ' אסייג (ע"מ (י-ם) 612/01) בו נקבע:

"המענקים אשר קיבל המערער אינם קשורים לנושא הפנסיה. מדובר בהקדמת הפרישה במספר שנים... הייתה למערער הברירה לקבל את התכנית ולהקדים את מועד פרישתו, או להמשיך בתפקידו עד תום, ועד הגיעו לגיל הפרישה החוקי. מה שקיבל המערער איננו שונה מהיוון משכורתו למשך התקופה הנותרת עד לגיל הפרישה הרגיל".

כלומר, התשלומים החודשיים המשולמים לפורש במסגרת הפרישה המוקדמת אינם נחשבים לתשלומי פנסיה אותם יש לכלול במסגרת הנכסים הניתנים לחלוקה, אלא היוון משכורתו ביחס לאותן שנים אשר היה יכול להמשיך ולעבוד ובחר שלא לעשות כן.

מסקנה זו מקבלת חיזוק לא רק מהעובדה שהפרישה המוקדמת היא החלטתו של העובד ולא של המעסיק, אלא גם מהעובדה שבמרבית ההסכמים שנחתמים לפרישה מוקדמת, דואג המעסיק לציין מפורשות שהתשלומים החודשיים המשולמים לעובד הפורש אינם מהווים פנסיה ולא יחשבו כפנסיה למרות שהסתיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד כאשר בנוסף לכך, מאותם תשלומים חודשיים, מנוכה מדי חודש בחודשו סכום המועבר לקרן הפנסיה של העובד על מנת שיוכל לקבל, עם הגיעו לגיל הפרישה, פנסיית זיקנה.

כאמור, תשלומים אלו משולמים לעובד מדי חודש בחודשו אך רק למשך תקופה מוגבלת ? עד הגיעו לגיל הפרישה החוקי אזי, מופסקים תשלומים אלו ובמקומם מקבל העובד פנסיית זקנה. משכך, לא ניתן לראות בתשלומים אלו פנסיה לעניין איזון משאבים בין בני זוג בעת גירושין, אלא נכס של העובד בלבד והשייכים רק לו!

המסקנה אליה הגענו היא מסקנה מתבקשת אולם עניינם שחל פ' ושל ס' טרם הסתיים והוא עודנו מתברר בבית המשפט כאשר לא ידוע מתי יסתיים ההליך, כיצד יסתיים ומה תהיה החלטת ביהמ"ש.

נקודה שמאוד חשוב לזכור היא אופן ניסוחו של הסכם הגירושין. במקרים רבים, הדרך בו נוסח הסכם הגירושין בין הצדדים כמו גם הוראותיו והתניות שנקבעו בו בכל הנוגע לכספי פנסיה או לכספי פרישה מוקדמת, יש בהם כדי להשפיע על התוצאה הסופית. במקרה בו הדברים הוגדרו מראש, נחתמו ואושרו ע"י ביהמ"ש באופן שבו ברור שתשלומי הפרישה המוקדמת, בין אם התרחשה בפועל ובין אם תתרחש, אם תתרחש, בעתיד, יהוו נכס בר איזון, הרי שלמסקנה האמורה אין תוקף מחייב ויש לבחון את כוונות הצדדים בעת החתימה על הסכם הגירושין.

הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום הנדל"ן, ירושה ומשפחה.
המאמר הינו באדיבות האתר המשפטי "משפט ישיר"
www.thelawyers.co.il

03-6950662, 052-8568881

האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד

עו"ד נוה הינו בעל משרד פרטי, מנהל פורומים באיטרנט ובעליו והמנהל של הפורטל המשפטי "משפט ישיר" www.thelawyers.co.il

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.